ל-mako עמית סלונים על "השנה הטבעונית הראשונה שלו",שאותה הוא תמצת בהכרזה: "הדבר הכי קשה בלהיות טבעוני לא קשור בכלל לאוכל. הדבר הכי קשה בלהיות טבעוני זה לנסות להבין איך אנשים שאתה אוהב ומעריך, אנשים משכילים שאוהבים בעלי חיים ואכפת להם מהסביבה, ממשיכים לקחת חלק פעיל באלימות מיותרת נגד יצורים חיים, והכל בשם הנהנתנות והנוחות שלהם". על אף שאנו כותבים באותה אכסניה, איני מכיר אישית את סלונים. יש להניח שלו היינו חברים, הייתי נמנה על אותם אנשים שמאכזבים אותו. לכן התעורר בי צורך בלתי נשלט לכתוב לו כמה מילים בתשובה.
בניגוד לסלונים ולשאר טבעונים, שחלקם נמנים עם חבריי הטובים, אני לא מאוכזב מבחירתו. נהפוך הוא, ברוב המקרים אני מעריך את הבחירה הטבעונית, כפי שאני יכול להעריך אנשים מערביים אשר בוחרים בדרך הבודהיסטית. טבעונות היא דת פציפיסטית אשר כוונותיה טובות. כאתאיסט מושבע אין לי מה להלין על כך, שכן אני יודע באיזה עולם דתי אכזר אנו חיים. אגב, למי שמרים גבה לגבי הגדרת הטבעונות כדת מוזמן לקרוא ספרי מחקר העוסקים בהולדת דתות. טבעונות חרגה הרבה מעבר להיותה סתם השקפת עולם. טבעונות היא התארגנות חברתית ותרבותית הכוללת מערכת של אמונות אשר מכילות עקרונות מוסריים מחייבים, כמו גם טקסים ופולחנים שמאפיינים דתות. מדי פעם אני נכנס לפורומים של טבעונים ונדהם לקרוא שם התפלפלויות דתיות שלא היו מביישות דיונים בבתי דין רבניים יהודיים מחמירים. למשל: האם מסטיק המכיל ג'לטין שהופק משאריות מאובני דגים ראוי למאכל אדם. או האם זה מוסרי לאכול מנה טבעונית ברשת מזון אשר מתמחה במנות בשר. במו עיני ראיתי לאחרונה טבעונית אשר סירבה לאכול מנה טבעונית, שכן הסיר בו המנה התבשלה ישב ליד סיר מרק בשרי והיא חששה שמא מספר טיפות ניתזו מהסיר הבשרי אל הסיר הטבעוני. אין זה פלא שטבעונים בוחרים להתחתן ולחיות את חייהם עם בני דתם הטבעוניים. יש להניח שבעתיד הקרוב נראה אולמות אירועים לטבעוניים בלבד אשר יתהדרו בתעודות כשרות טבעוניות של בתי דין טבעוניים עם חותמת זהב מהודרת של הרב הגדול גארי יורופסקי.
אך העניין שהכי מפריע לי בטבעונות הוא לא הפרקטיקה הדתית עצמה, אלא העמדה המוסרית אשר מבדילה בין הטבעונים המוסריים – "בני האור", לבין אוכלי הכל - "בני החושך". הבעיה עם עמדות מוסריות גורפות, אשר צובעות את העולם בצבעי שחור ולבן, היא שהן נוטות לסלף את העובדות, שכן אור חזק מדי נוטה להעלים את הגוונים האפורים. סלונים בוחר לסיים את המאמר שלו בספירת מלאי עובדתית כביכול, ובמילותיו: "בזמן שקראתם את המילים האלה נרצחו 362,800 חיות ימיות, 185,008 תרנגולות, 9,118 ברווזים, 5,015 חזירים, 3,455 ארנבות, 2,785 תרנגולי הודו, 2,149 אווזים, 2,076 כבשים, 1,391 עזים, 1,177 פרות ועגלים, 262 מכרסמים, 254 יונים וציפורים אחרות, 93 תאואים, 64 כלבים, 16 חתולים, 16 סוסים, 12 חמורים ופרדות, 8 גמלים. בתוך פחות מעשר דקות נרצחו יותר מחצי מיליון יצורים חיים – בשביל שבני אדם יאכלו אותם".
על פי נתוני המחקרים העדכניים דווקא המכרסמים הם היונקים אשר מוכחדים במספרים הגדולים ביותר כתוצאה מהחקלאות התעשייתית. בכל באופן, לכל "בני האור" שקוראים כעת את הטור הזה, תנו לי לחדש לכם משהו, עובדה שאולי בחרתם להתעלם ממנה: גם אתם רוצחים. ואפילו רוצחים גדולים מאוד. אפילו אם נולדתם להורים טבעוניים ובחרתם כל חייכם לאכול טופו, סייטן, דגנים וחסה, גרמתם בחייכם לרציחתם הישירה של מיליארדי בעלי חיים. אם לא עסקתם בימיכם בחקלאות תעשייתית, תנו לי לספר לכם איך השיטה החקלאית המודרנית עובדת: האדם לוקח שדה שצומחים בו צמחי בר וחיים בו שלל חיות שדה: נברנים, עכברים, חולדים וכמובן שלל פרוקי רגליים, חלזונות ורכיכות, חורש ומקלטר אותו באמצעות טרקטורים אימתניים, כלומר הופך ומתחח את האדמה, ומתוך כך רוצח את בעלי החיים שמצאו בה את ביתם. לאחר שהשדה נזרע בזרעים מהונדסים גנטית, השואה ההמונית נמשכת, תוך ריסוסים והדברה מסיביים של כל בעלי החיים אשר הצליחו לשרוד בשדה או נמשכו אל היבול המזין מאזורים סמוכים. לעיתים קרובות ההדברה הזו זולגת הלאה ומכחידה חיות אחרות בשרשרת המזון, למשל עופות דורסים אשר מורעלים מפגרי מכרסמים מורעלים וכן הלאה. מאוחר יותר, בשלבי הקציר או הקטיף, נמשך הרג בעלי חיים תמימים באמצעות קומביינים ומקטפות מכניות.
המשמעות של כל זה היא פשוטה מאוד: ברגע שאנחנו אוכלים מזון צמחי שהופק בשיטות חקלאיות מודרניות, אנו בעצם גורמים לרציחתם של מיליארדי יצורים חיים מדי יום. עכשיו אחרי שהסכמנו שכולנו - טבעונים, קרניבורים ואומניבורים - נמנים עם "בני החושך" הרצחניים, אפשר להמשיך בדיון: זה נכון שהבחירה בטבעונות מפחיתה את כמות ההרג הכללית. המושג "צלו הארוך של משק החי" שאותו תבע ארגון המזון והחקלאות של האו"ם בשנת 2007, הוא מושג שכל אדם, בין אם הוא אומניבור ובין אם הוא טבעוני, חייב להכיר. המסקנה שאליה הגיע מחקר הצל הארוך, היא שגידול בעלי חיים באופן תעשייתי גורם למעגל הרג גדול ונרחב יותר ממעגל ההרג שנוצר אך ורק מגידול צמחים. אך שוב, יש להדגיש את העובדה המצערת: גם אם מחר בבוקר כל העולם יהפוך לטבעוני, עדיין, הצל של החקלאות הצמחית התעשייתית יגרום למותם של מיליארדי בעלי חיים חפים מפשע.
ומה לגבי החיפושיות, הכנימות והנמלים?
אני למשל אומניבור (אוכל כל), אשר משתדל שמקור החלבונים שלו יהיה מבוסס על דגים ופירות ים. לא רק מסיבות מוסריות, אלא בעיקר כי מאכלי הים הם אלה שהכי ערבים לחכי. אני יכול להכריז, במידה רבה של ודאות, שהיצמדות לדיאטה מבוססת דגים ופירות ים, במיוחד אם מדובר בכאלה שמקורם בדיג חופשי ולא בחקלאות ימית, גורם להרג בעלי חיים מוקטן אף יותר מההרג שנגרם על ידי היצמדות לדיאטת סויה וסייטן. כשאני אוכל סרטן או דיונון, אני אמנם גורם להריגתם הישירה של אותו סרטן ודיונון, אך כשאני אוכל תירס או סויה אני גורם להדברתם של שלל מכרסמים, חיפושיות, כנימות ונמלים אשר נקלעו בכל כורחם לשדות הקטל של החקלאות התעשייתית. כלומר, במקרה דנן, הפרקטיקה הטבעונית הינה רצחנית יותר מהפרקטיקה של הדיאטה הימית. אמנם ראוי להתדיין מהן השיטות הנכונות לדיג בר קיימא (הדיון בדבר ההשלכות האקולוגיות של דיג ראוי למאמר נפרד), אשר יאפשר התחדשות וקיום יציב של אוכלוסיות הדגה, אבל התבססות על חלבון שמקורו בחי הימי (כולל למשל פלנקטון - בעלי חיים ימיים זעירים, אשר על פי האסכולה הטבעונית אף הם אסורים באכילה) היא בהחלט דרך הגיונית להפחית את כמות ההרג בעולם.
כמו הדיג, קחו למשל את המרעה החופשי: באוסטרליה ובפמפס של דרום אמריקה מגודלים צאן ובקר בכרי מרעה נרחבים, בדומה לעדרי הגנו והזברה שנודדים בשמורות הטבע של ערבות הסרנגטי באפריקה. עדרי הבקר והצאן רועים בערבות הדשא תוך שהם נודדים מנחלה לנחלה בהתאם לכמות המזון הזמינה. אמנם אלה חיות מבויתות, אבל מבחינת אורח חייהן מדובר כמעט בחיות חופשיות, אשר ניזונות מצמחיית הבר. לו במקום לשמר אותם כאזורי רעייה חופשית היינו בוחרים לברא את האדמות הללו ולגדל בהן דווקא תירס, סויה או חיטה מבויתים, היינו גורמים להחרבת המערכת האקולוגית ולהרג בעלי חיים גדולים הרבה יותר מהמצב הקיים. אמנם ראוי להתדיין על האופן שבו החיות הללו מובלות ונשחטות בבתי מטבחיים, אבל עיקרון הגידול נותר בעינו: במקרים מסוימים מרעה חופשי ובן קיימא גורם להרג מופחת יותר מגידול חקלאי צמחי על אותה טריטוריית קרקע.
הצרה עם הדתות
השורה התחתונה היא שאין כאן שחור ולבן. טבעונות היא שיטה אחת מבין שלל שיטות לגיטימיות אשר מנסות לתרום לסולם ערכים אקולוגי שפוי ולמערכת יחסים נכונה ובריאה יותר בינינו לבין שאר האורגניזמים שחיים על פני הכדור. כמו בכל שיטה גם לטבעונות יש לא מעט מגרעות. הבעיה המצערת היא שרוב הטבעונים חשים שהם זכו בהארה ומתוך כך בטוחים שהשיטה שלהם היא לא רק הטובה ביותר, אלא שהיא השיטה היחידה הראויה האפשרית. זו אגב הצרה עם רוב הדתות. בניגוד למה שהטבעונים חושבים על שכמותי, אני לא מאוכזב מהם ואני לא חושב שהם פחות מוסריים ממני. אני רק מבקש מהם שינשמו עמוק, יאכלו משהו טעים ועסיסי ויפסיקו לחיות בהרגשה שהסייטן והטופו הורדו להם מהר סיני על גבי לוחות הברית.
