הערב שש עם דנה וייס
האם אנשי הייטק זה מה שחסר במשרד החינוך? דנה ויס

לקראת שנת הלימודים החדשה, התגאו שוב במשרד החינוך בדם החדש שהצליחו להזרים למערכת. דם חדש זה טוב, בטח כשמדובר באנשי הייטק שמוכנים להתגייס למערכת שבה למורים אין אפילו שולחן עבודה, שלא לדבר על מחשב אישי. אבל האם הבשורה אכן תגיע דווקא מאותם מהנדסים ואנשי שיווק שיהפכו השנה למורים?

אין ספק שמדובר באנשים אינטליגנטים שיבלטו מיד בחדר המורים, אם מישהו ידרוש לפתע מכל הנוכחים לשלוף את ציון הפסיכומטרי. הם מביאים איתם ידע מעשי במתמטיקה, מחשבים ואנגלית שקשה להתחרות בו- אבל האם זה מה שחסר במערכת החינוך? האם אנחנו לא מתפתים שוב ללכת שבי אחרי עולם המושגים הקפיטליסטי, שקושר בין כסף להצלחה ומביא את תרבות האקזיט לבית הספר? תעשיית ההייטק מסמלת את כל מה שטוב בישראל, מערכת החינוך את כל מה שרע, ואם נחבר בין השניים, כמה מפתה לחשוב, נמצא את הפיתרון לבעיה.

לא מספיק להיות מהנדס כדי להצליח להשפיע על תלמידים

לצערנו, כמו תמיד המציאות מורכבת הרבה יותר, בטח כשמדובר בחינוך. לא לחינם הוראה זה קודם כל דרך חיים. כבר יצא לי לראות אשת הייטק מלאת כוונות טובות שהחזיקה מעמד שבוע אחד כמחנכת כיתה ד' לפני שחזרה לקריית עתידים, בדיוק כמו ששמעתי על לא מעט אנשי הייטק שגילו את עצמם מחדש בין הלוח לגיר.

מתברר שלא מספיק להיות מהנדס כדי להצליח לתקשר ולהשפיע על תלמידים במאה העשרים ואחת. כשכל האינפורמציה שבעולם נמצאת במרחק חיפוש בגוגל, כשאין גבולות, כשההורים לא בסביבה - זה כנראה לא מספיק לגלות בקיאות בחומר או לבוא עם רקע בהנדסה. אנחנו דורשים היום מהמורים שלנו את הבלתי אפשרי. להצליח במקום שבו החברה נכשלה, המשפחה נחלשה וההורים אבודים. אנחנו שולחים את המורים לחזית הקשה מכולן בלי האמצעים המתאימים, וכשהם כצפוי נכשלים, במקום לתת להם את מה שדרוש כדי להתמודד עם המשימה אנחנו מעדיפים להחליף אותם בדם חדש.

התגבורת שנשלחה לחזית אולי תחזיק מעמד ברגע הראשון, אבל אם לא יחול שינוי מהותי גם הם יישחקו. זה רק עניין של זמן, כי מהנדסי ההייטק לא יצליחו לרבע את המעגל שמחכה להם בבית הספר. לא עם התנאים האלה. הצפיפות בכיתות, השעות האבודות, המשכורת המעליבה, ההורים המתנשאים, ומעל הכל הזלזול שמפגינה המדינה במי שמוכן לעמוד שם בחזית כדי להציל את העתיד שלנו. כבר כמעט נדוש לומר שדרושה מהפכה כדי להציל את המערכת, אבל המהפכה הזו לא צריכה להתחיל בכוח האדם. יש מספיק אנשים טובים במערכת שלמרות השכר המבזה מוכנים להתייצב יום יום בחזית הזו, חשופים לגמרי, רק מתוך האמונה שהם עושים משהו חשוב. לא כולם שם רק בגלל שיום העבודה נגמר באחת (ותראו לי את המורה שלא עובדת שעות בבית) ולא כולם הגיעו לסמינר ההוראה כי לא הייתה להם שום אופציה אחרת. רוב האנשים שעובדים היום בבתי הספר באמת מאמינים שהם יכולים לחולל שינוי.

המורים הם לא עוד מוצר שאפשר להשליך לפח

לכן, לפני שמציעים להחליף אותם בדם חדש, כדאי קודם כל לצייד אותם בכלים הבסיסיים בלעדיהם אף אחד לא יכול להצליח במשימה הפשוטה ביותר, שהיא להחזיר את התלמידים הביתה בשלום, שלא לדבר על להקנות השכלה או להנחיל ערכים ודרך ארץ. אנשי ההייטק שעשו רי-לוקיישן לחדר המורים הם אכן תוספת מבורכת, אבל אסור שזה יבוא על חשבון טיפול השורש הדרוש. בעולם הדיגיטלי שלנו, לא מתקנים שום דבר, פשוט קונים חדש, אבל המורים הם לא עוד מוצר צריכה שאפשר להשליך לפח ברגע שהוא מראה סימנים של עייפות או נופל בביצועים מהדור החדש שבשוק. במקרה הזה המורים רובם בסדר, הבעיה היא במערכת ההפעלה. בדיסק הקשיח שנמצא אצל כולנו בראש. בסדרי העדיפות שגם אלף מהנדסי הייטק שיעשו הסבה להוראה לא יצליחו לתקן לבד. דרושה מהפכה, כבר אמרנו, והיא צריכה להתחיל מתוך המערכת. יש שם מספיק אנשים טובים. בוא ניתן להם סיכוי אמיתי להצליח לפני שנחליף אותם בדם חדש.

>> הצביעו עכשיו: מה אתם מוכנים לעשות למען עתיד ילדכם?

>> הכירו את כל נבחרת הבלוגרים