"ברוך שפטרנו מעונשו של זה", צייצו חברת הכנסת אורנה ברביבאי ("יש עתיד") והח"כית בדימוס שלי יחימוביץ' על המפלה של הממשל האמריקני עם היחס החם ביותר כלפי ישראל. וזה לא רק הן. מדינת ישראל הוצפה באזרחים מבולבלים שחשבו שבוקר לאחר ההכרזה (שדני דיין גנב לרינה מצליח בשידור חי, אגב) על בחירתו של ג'ו ביידן לנשיאות ארצות הברית, נקום כולנו בבולטימור ונעמוד בתור בסטארבאקס לפמפקין ספייס לאטה חגיגי. למה מבולבלים? כי בכל זאת איבדנו את אחד מהידידים הטובים ביותר ואולי היעיל ביותר שהיה למדינת ישראל בבית הלבן.
רק לשם ההשוואה: בכיר הרשות הפלסטינית סאיב עריקאת מת הבוקר מקורונה. באופן אירוני למדי אך גם די צפוי, יחימוביץ' ספדה לאיש - שבין היתר העליל בתקופת חומת מגן שישראל ביצעה טבח בג'נין ורצחה מאות ערבים - כאילו הוא היה ידידינו ולא נשיא ארה"ב. "עלול להיות מאחרוני המתונים הפלסטינים הדוגלים בהידברות ובמסלול המדיני. נפגשתי אתו, היה איש מתון, משעשע ואינטליגנטי", כתבה שלי.
עד כמה ממשל טראמפ היה טוב למדינת ישראל? הסכמי שלום היסטוריים שנחשבים לרעידת אדמה גיאו-פוליטית במזרח התיכון - לפי תומאס פרידמן הפרשן המוכר של הניו יורק טיימס - ופתחו למדינה אפיקים חדשים של ייבוא וייצוא, שיעזרו לפתח עוד יותר את כלכלת המדינה וכיסם של הישראלים; העברת השגרירות לירושלים, לאחר דחיית הצו הנשיאותי שנים על גבי שנים על ידי נשיאים שפחדו מיום זעם ברשות; והכרזת הריבונות על רמת הגולן - קצת קשה להאמין שעדיין היינו צריכים להכריז על זה. בשביל החבר'ה שחושבים שהם בג'ורג'יה או בולטימור בטעות ועדיין חוגגים את ניצחונו של ביידן: דמיינו שכל בוקר זה בוקר חג מולד ואתם מתעוררים לערימת מתנות ליד האח - עכשיו, כשזה מתואר בתרבות שלכם זה יותר מובן?
שלום שלום ואל תבוא לי בחלום. ברוך שפטרנו מעונשו של זה. נפטרנו מאידיוט מופרע ושקרן, שבז לכל מה שצודק ונכון וחיבק כל מה שרע ונתעב. נרקיסיסט ומגלומן, מיזוגן מטרידן וגזען, שאיים לדרדר את כל הישגי השוויון והקידמה לעידן האבן. צל כבד הוסר מעל העולם. הללויה.
סאיב עריקאת שנפטר כעת בישראל, עלול להיות מאחרוני המתונים הפלסטינים הדוגלים בהידברות ובמסלול המדיני. נפגשתי אתו, היה איש מתון, משעשע ואינטליגנטי. אמר לי פעם: אם את, @Tzipi_Livni ו@zehavagalon הייתן מנהיגות את ישראל, כבר היה שלום. אם צדק או לא, מצטערת על מותו ומשתתפת בצער משפחתו.
שלא יהיה לכם ספק, טראמפ הוא לא דמות ייצוגית שהייתי רוצה שינהיג את המדינה שלי, אבל בפעם האחרונה שבדקתי עוד לא קיבלתי גרין קארד ובטח שאני לא אמריקאי. לכן אופיו (הבעייתי, אין ספק), ומדיניות הפנים של נשיא ארצות הברית לא נוגעים לי, לא מדברים אליי ולמען האמת גם די משעממים אותי. יש מעט מאוד תחומים בעולם שאני מאמין שהם בינאריים, היחס של ארה"ב לישראל הוא אחד מהם: אם הוא מתירני יחסית ונותן חופש פעולה לראש הממשלה - אני איתו. אם הוא לא טוב למדינת ישראל כי הוא קובע לראש הממשלה שלה מה לעשות - אני נגדו. כל השאר לא רלוונטי. וזה לא משנה מי ראש הממשלה המכהן.
ועדיין, חשוב לומר: לעומת הפאניקה שמאפיינת בדרך כלל את הצד השמאלי במפה הפוליטית, אני לא חושב שמהרגע שביידן ייכנס לבית הלבן יגיע סוף העולם. יש לנו ראש ממשלה שמיומן מאוד בניהול מערכת היחסים הזו, ואם עברנו את אובמה אז כנראה שנעבור כל אתגר שיציב הממשל האמריקאי. רק בואו לא נשכח איפה כולנו גרים ואיפה אנחנו שותים את הקפה שלנו.
היועמ"ש מנסה להשתיק חברי כנסת
לא יודע מה איתכם, אבל אני במתח כבר יותר משבוע. אני לא יכול להפסיק לכסוס ציפורניים ולחכות להכרעה בחקירתו הפלילית של חבר הכנסת מיקי זוהר. יכול להיות שאני מחכה לשווא כי בפרקליטות אוהבים להחזיק תיקים פתוחים על אנשי ציבור - סתם כי הם יכולים.
בזמן שמדינת ישראל ממתינה, שווה להתעכב קצת על השפל החדש שנקבע על ידי היועץ המשפטי לממשלה ושותפיו בפרקליטות. עצם הזמנתו של חבר כנסת לחקירה, על דברים שאמר בראיון שגלוי לכל עם ישראל, היא פשוט ביזיון. זה לא הגיוני ולא נתפס שהיועץ המשפטי לממשלה יאיים וינסה להשתיק את חברי הכנסת. גם אם אמרו דברים טיפשיים - זו עדיין לא עבירה על החוק. הרי בואו, אף אחד לא חושב שזוהר באמת איים על מנדלבליט ב*שידור חי*. הוא ניסה להתלהב וכרגיל נסחף ואמר דברים שלא נשמעים טוב, אבל שוב, עדיין לא נחשבים לעבירה פלילית. אז למה בעצם המהלך יצא לפועל? כל כך הרבה סיבות אפשריות.
כמו למשל הלחשושים שרצו ברשתות והגיעו גם לחלק מהאולפנים שהחקירה של זוהר נועדה בכלל להסית את האש מהחקירה של התובעת בתיקי נתניהו, ליאת בן ארי. מכיוון שלא קיבלנו לכך ראייה קונקרטית או גורם מספיק בכיר שאישר - זה נשאר בגדר ספקולציה. אבל אחת כזו שלצערי אני כבר מאמין שהיא אפשרית.
עוד אפשרות שהועלתה אפילו על ידי כתב המשפט של חדשות 12, שהרבה לתפוס את צד הפרקליטות בשנים האחרונות - או יותר נכון, לא מיהר לתפוס את הצד שממול לפרקליטות או מנדלבליט, גם במקרים שהיה ברור שהצדק לא עם האחרונים - האם יכול להיות שמנדלבליט באמת סחיט וזהו ניסיון השתקה? ימים יגידו.
דבר אחרון, בזמן שאנחנו מחכים שהיועמ״ש יחליט מה לעשות, יכול להיות שלפרקליטות פשוט נוח יותר להילחם תקשורתית עם מיקי זוהר מאשר עם חברי כנסת כמו אמיר אוחנה או בצלאל סמוטריץ'? הרי אוחנה וסמוטריץ' חדים, רהוטים, עוקצניים ובעיקר מגיעים עם הרקע המתאים מעולם המשפטים. בנקודת הזמן הנוכחית, אני כבר לא אתפלא אם במסדרונות צלאח א-דין ייצרו סוג של פייק יריבות עם זוהר כי הוא לא באותה ליגה של השניים הקודמים.