אפרוחים (צילום: אודי רן, טבע הדברים)
מתי בפעם האחרונה הסתכלתם לאפרוח בעיניים? | צילום: אודי רן, טבע הדברים
אילו שבריר קטן ממה שנעשה לבעלי החיים היה נעשה שעה אחת בבני אדם - זה היה פותח את המהדורה המרכזית בכל ערוצי החדשות. אילו היינו מגלים שמאות מיליארדים נטבחים בשנה כדי להיאכל, שמאות מיליונים מעונים כדי לייצר שמפו ותרופות, שרבבות מוצאים להורג כי לא מצאו בית - כל שידור בתקשורת היה נפסק מייד ועובר לסערה הזו

אבל למה לדבר במספרים כאלו? אם אדם אחד בישראל היה מופשט מעורו בעודו בחיים כדי שמישהו ילבש את עורו - כל התקשורת הייתה מתייצבת. אם ברחוב אחד בעיר אחת היו שלוש אמהות שלאחר הלידה בנן נחטף מהן והן היו נאנסות למסור את החלב שגופן מפיק – כל האינטרנט היה כמרקחה. אם בקיבוץ אחד היו שלושה אנשים שכלואים בצינוק ומוצאים מעת לעת כדי לבדר את ההמונים – כולנו היינו שמים סרטים על חלון הרכב בקריאה לשחרורם.

במוצ"ש בת"א תתקיים צעדה של כל החרדים לזכויות בעלי החיים. מדוע דווקא עכשיו? האם משהו מיוחד קרה? זהו, שלא. הדבר הנוראי שקורה לבעלי החיים הוא אקטואלי אומנם, רק שהוא כה שגרתי ושקוף, ששכחנו אותו לגמרי. האלימות כה נוראית ושיטתית, שהיא כבר לא "חדשות". המוצר הסופי כה מגוהץ, ששכחנו כמה דם נשפך עבורו. בעלי החיים נמצאים בגיהנום אינסופי. איננו זקוקים לחשיפת תמונות כאלו ואחרות כדי להפגין. אנו יודעים בדיוק מה מסתתר מאחורי הסטייק והביצים, השמפו והבושם, מעיל הפרווה וספת העור. אנו יודעים היטב לאן מגיעים הכלבים חסרי הבית ואנו יודעים כמה אומללות החיות בתעשיית הבידור וכמה נרדפות חיות הבר.

איננו שואפים להסרת השוליים של האלימות. אנו שואפים להפסקת האלימות כולה. ואנו מתחילים בכך שאנו מזכירים לכולם – עד כמה העולם מלא באלימות כלפי יצורים תמימים, עם לב ונשמה, שלא חטאו לאיש. איננו משלים את עצמנו שהקרב למען החיים והחירות יהיה קל. כל המאבקים הגדולים בהיסטוריה למען אוכלוסייה מדוכאת ונגד נצלנות אלימה בשם נוחיות ואנוכיות – היו קשים וארוכים.

אנו בראשיתו של תהליך תיקון. למין האנושי יש הרבה מה לתקן, ואנו מאמינים גדולים במין האנושי. אנו מאמינים שלבו של האדם טוב ושאילו היה רואה את הזוועה שמעולל האדם לבעלי החיים – איש לא היה קונה את המוצר, ומיליונים היו יוצאים לרחובות. האלימות שעונה על תעשיית הסתרה ושקרים, שמתארת לנו בעלי חיים מחייכים ומחביאה את האמת האלימה הנוראית, עד היום בהצלחה יוצאת דופן. השקרים קורסים וההסתרה קורסת, ואחריהם תקרוס גם האלימות.

לפני שנתיים צעדו מאות אלפים בישראל בקריאה לצדק חברתי. הצדק הוא שאיפה נעלה. אולם היכן הצדק כלפי בעלי החיים, שלא פשעו ולא חטאו? הצדק האנושי נמדד בשעה שבה אנו חזקים יותר מהאחר. צדק הוא דבר שיש לתת כדי שנהיה ראויים לקבל. כיום איננו נותנים צדק; רק אלימות אינסופית.

כל יום הוא גיהנום עבור בעלי החיים. אנו נעצור את זה. בשבת נצעד כולנו, במאבק לחיים, למענם.

ד"ר אסף הרדוף הוא מרצה למשפט פלילי ודיני ראיות. מתנדב בעמותת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים.