אלי פיניש - בית ומשפחה (צילום: אייל לנדסמן)
כולנו מרגישים בושה | צילום: אייל לנדסמן

לא צריך לחכות ליום השואה כדי לעלות ולדבר שוב על מצבם העגום של ניצולי השואה בישראל. הם עדיין חיים ומתהלכים בינינו. אבל משנה לשנה, ממש כמו זן נדיר של חיות, הם נכחדים. לא רחוק היום בו כבר לא נוכל לומר את צמד המילים "ניצולי שואה". צריך להזכיר לעצמנו שעוד כמה שנים לא יהיה למי לעזור. הם נ-כ-ח-ד-י-ם!

אז כן, ניצולי השואה הם נושא שהוא לכאורה קונצנזוס. הרי כולנו יודעים שהמדינה גזלה מהם מיליונים, כולנו מרגישים בושה לשמע שהנתונים לגביהם, וכולנו יודעים שהקשיש עם המספר על היד שחלף על פנינו אתמול הוא כנראה אחד מתוך שישים אלף ניצולי השואה החיים בעוני בישראל של 2011.

זעקות נשמעו, כותרות בעיתונים נכתבו, ותכניות טלוויזיה חשפו את הבושה. אבל בישראל כמו בישראל, שום דבר לא ממש משתנה. ניצולי שואה עדיין חיים בחרפה וקולם הולך ונמוג. הם פשוט לא מצליחים במלחמה האומללה והאין סופית הזאת מול המדינה. עד שפקידי האוצר (או מי לעזאזל ?!) יואילו בטובם להחזיר לניצולים את הכסף השייך להם, הם ימשיכו למות להם בשקט. בשקט רועם.

אני חושב לעצמי, אם בולדוזר פוליטי כמו ליברמן היה לוקח חצי מהאנרגיה שהוא משקיע במלחמה בארגוני השמאל ומשתמש בה בכדי לחלץ את כספי הניצולים, היינו רואים תוצאות. כמוהו גם ציפי לבני, אהוד ברק ואפילו גם ארגוני זכויות האדם עצמם, שיכולים היו לעזור למען זכויות הניצולים. הרי אין פה בעד ונגד - כולם בעד, חוץ מהמשרדים והפקידים הנקראים בשפתנו ביורוקרטיה (אפילו המילה מסובכת ומכוערת).

בואו ליהנות ולתרום

אבל בחזרה למציאות. יש עמותה אחת שפועלת כבר שלוש שנים, בלי פרסום, רק במעשים, כדי לתת לניצולי שואה עזרה מיידית במקום לתת להם לחכות לחסדי המדינה. כשמה כן היא: "העמותה לעזרה מיידית לניצולי השואה". מהמתנדבים בעמותה עושים ימים כלילות כדי למצוא מענה מיידי עבור הניצולים הנזקקים, בלי ביורוקרטיה ובלי מילוי טפסים. העזרה היא בכל תחומי החיים: מזון, תרופות, מכשירי חשמל (כמו תנורים לחימום, מקררים וכיריים חשמליות), ציוד ביתי (שמיכות, סדינים ומגבות), תיקונים בבית, כביסה, סיוע במציאת רופאים מומחים ומימונם, הסעות לרופאים ובתי חולים, ניקיון בבית, ייעוץ משפטי, סגירת חובות וגם תמיכה נפשית. חשוב לציין שהפעילים בעמותה לא מקבלים שכר על פעילותם.

אבל "העמותה לעזרה מיידית לניצולי שואה" הגיעה למצב כלכלי קשה, והיא עומדת על סף סגירה. המשמעות היא שעשרות ניצולים יישארו בלי העזרה והתמיכה הכל כך חיונית הזאת. עד עכשיו היה לעמותה בית שכור, בו נהגו בין היתר לארח ניצולי שואה שלא היה להם היכן לגור, לטפל בניצולי שואה שנזקקו לטיפול סיעודי לאחר אשפוז או פציעה ועוד. כעת מפנים אותם מהבית והמצב הופך להיות קשה.

כדי שהעמותה תמשיך בפעילותה השוטפת והמבורכת, החלטתי לגייס כמה אמנים חברים להופעה. בין המופיעים בערב יהיו אייל קיציס, אסי כהן, אדיר מילר, עדי אשכנזי וכמובן מריאנו ואנוכי. כל אחד יתן את המיטב שלו. נשמע לי כמו ערב מצחיק. המופע יתקיים בתיאטרון חולון ביום ראשון, 30 בינואר, בשעה 21:00. במחיר כרטיס תוכלו ליהנות מחבורת אמנים שלא מופיעים כל יום יחד, ובעיקר לתרום את חלקכם למטרה הנעלה הזאת.

כרטיסים ניתן להשיג בקופת תיאטרון חולון (03-5023001/2/3) ובמשרדי העמותה (03-5257888). אם אינכם יכולים להגיע למופע, עדיין תוכלו לתרום לעמותה כרצון לבכם (לתרומות: חשבון מספר 178139, סניף 680, בנק הפועלים).

העמותה זקוקה גם למתנדבים למוקד טלפוני כך שאפשר להתנדב גם אם אתם גרים רחוק.

עזרו לנו לעזור להם!

>> אהוד ברק דפק, ניצל וזרק את מפלגת העבודה