התרומות לחג רק מנציחות את העוני
שוב אנחנו עדים לפסטיבל התרומות, שבו מי שעושק אותנו כל השנה מתגייס לתרום לנזקקים, אנחנו משתתפים מטוב לב אבל רק גורמים נזק, והממשלה מחככת ידיים בהנאה כי מישהו אחר פותר לה את הבעיות
חגיגת התרומות הזאת, יש בה צד דוחה וצד מקסים. הדוחה שייך לחברות הענק שמשתמשות ביכולותיהן הכלכליות בציניות. אם בכירים ברשתות המזון לא היו מרוויחים משכורות שנאמדות במיליונים לשנה, יותר נזקקים היו יכולים לרכוש מזון במחירים זולים יותר. אם בנק הפועלים, שהרוויח ברבעון השני השנה 43% יותר ממה שהרוויח שנה לפני כן, היה מקצץ קצת בתנאי העמלות והמשכנתא, אולי ארוחת החג הייתה קלה יותר למשפחות רבות יותר. אגב, למי שתהה מה סכום הרווח ברבעון: 712 מיליון שקלים.
קל להיטפל לחברות הגדולות, אבל האמת היא שהבעיה היא בשיטה. שיטה שבמסגרתה בעלי ממון יכולים להתייחס אלינו כאל בובות על חוט. שיטה שמותירה את הסולידאריות החברתית מאחור. שיטה שבה השורה התחתונה של הרווח היא הכול.
1.3 מיליון נזקקי רווחה
אבל בראש השנה הזה יש לנו תקווה שהמסר החברתי שצעקנו יובן. שהסולידאריות שנעלמה תחזור. שמגמת ההפרטה תיבלם. שהממשלה תקח אחריות. השנה יש קצת יותר יותר סיכוי לשנות את השיטה. השנה יש פחות ציניות ברחוב, ויותר אמונה שבחג הבא נחיה כאן עם שיטה קצת יותר הוגנת.
השנה, ביום הדין שבו ייקבע מה יהיה בשנה הבאה, אנחנו יכולים לקוות שלא כל אדם שישי באוכלוסייה יהיה רשום במחלקה לשירותים חברתיים במשרד הרווחה. זה אומר 1.3 מיליון נפשות. כל אדם שלישי מעל גיל 65 רשום, כל אדם שני מעל גיל 75.
מדברים עכשיו על העלאה מאסיבית של תקציבי החינוך והרווחה על חשבון תקציב הביטחון. צריך להיות נאיבי באמת כדי לחשוב שתוך שנה יהיה פה סיבוב של 180 מעלות, אבל שינויים בהחלט יכולים לקרות. אם עד ראש השנה תשע"ג ייעשה שינוי אמיתי, הזרמת תקציבים בפועל ולא רק על הנייר, לקיחת אחריות של המדינה על רווחה במקום הפרטה לעמותות - לא יהיה בתרומות האלה כל צורך.








חדשות



= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















