בוב היקר,
אני מקווה שזה בסדר שאני קורא לך בוב. אנחנו אמנם לא מכירים אישית, אבל אתה חלק גדול מהחיים שלי כבר יותר מעשרים וחמש שנה. בגיל 12 שמעתי לראשונה את Jokerman אצל אהוד מנור ז"ל ב"עד פופ" ומאותו רגע לא נחתי עד שהיה לי כל תקליט שלך שיכולתי לשים עליו יד. בגיל 16 הייתי מסתובב עם המילים של השירים שלך על חולצות טריקו. אפילו אמרו שאני דומה לך (היו לי אז תלתלים. כנראה שאתה עולה עליי לא רק בכישרון, אלא גם במזל בכל הנוגע לשיער, או אם להאמין למלעיזים - בכסף לפאות טובות).
אני יודע, אתה לא ממש אוהב את המעריצים שלך, אבל אני לא משוגעת עם מספריים שקופצת עליך אחרי הופעה, וגם התבגרתי מאז התקופה של החולצות וזה. אני יודע שאתה לא רק ולא בעיקר טקסט פוליטי, ושאתה עדיין כועס על אלה שניסו לסגור אותך במשבצת של "זמר מחאה" - וזה סבבה לגמרי. אני גם יודע שחזרת פעם בתשובה, ושאתה עדיין מסוחבק עם גורמי חב"ד למיניהם - הזרם החסידי הכי לאומני שיש.
ובכל זאת, זה שניערת מעליך את הנודניקים הפוליטיים, שלחת אותם לחבר לעצמם המנוני מחאה ופנית במקום זה להיעלם בטבעות העשן שבמוחו של איש הטמבורין - כל זה לא אומר שחוסר צדק לא ממשיך להרתיח אותך, שגזל ורצח וערלות לב לא ממשיכים לקומם אותך.
נכון, בפעם האחרונה שעשית משהו בנדון, האיש שעבורו נאבקת (וששוחרר מהכלא בין השאר כי אתה הזכרת לעולם איך תפרו לו תיק) איים לדפוק לך תביעה על זה שהשתמשת בסיפור שלו בלי רשות.
אבל במקרה הזה אתה לא צריך לכתוב שיר. אתה לא צריך אפילו לשיר שיר. למעשה, מה שאתה צריך לעשות הוא לא לשיר. לפחות לא בישראל.
אל תתן לנו להמשיך להתחפש לבני תרבות
האמת, אישית הייתי מת לראות אותך עוד פעם, ובגילך (70 בעוד פחות מחודשיים, מזל טוב איש), עם בעיות בריאותיות וחיים בדרכים כמו טרובאדור אמיתי, מי יודע עוד כמה הזדמנויות יהיו. אבל המדינה הזו, שגם אתה וגם אני אוהבים, צריכה להתעורר מהסרט שלה ולהפסיק להתאבד באמצעות ניסיון לבלוע יותר ממה שהיא יכולה לאכול, להפסיק לאבד לאט לאט כל צלם אנוש באמצעות הכיבוש המטופש וההרסני שלה. והדרך היחידה שזה יקרה היא אם החברים שלה יפסיקו לאפשר לה את ההתמכרות הזו.
האנשים שמנהלים את הכיבוש הזה - שבחסותו גונבים כל יום לאנשים אדמות, עוצרים ילדים בני 11 וחוקרים אותם בשיטות אפלות, יורים בבני 65 בחדרי השינה שלהם וטוענים שלא היה בזה שום פגם - לא באמת מפחדים מטרור. טרור רק נותן להם תירוץ. מה שהם הכי מפחדים ממנו הוא שאנשים כמוך יפסיקו לתת להם להתחפש לבני תרבות. שאנשים כמוך, עם השפעה על עשרות מיליונים, יסתכלו להם בעיניים ויגידו "סליחה, אבל עם כל הסימפטיה, מה שאתם עושים לא מקובל עליי".
לפני 28 שנה הקלטת את נאום ההגנה המבריק על מדינת ישראל Neighborhood Bully, שקרא לכל השונאים של ישראל לצאת מהסרט שלהם ולהפסיק להאשים אותה בכל הבעיות שלהם. מאז, הזמן שהכיבוש נמשך כמעט הושלש, גזל האדמות גדל עשרות מונים, וכמות הדם שנשפכה לשווא בגלל האשליות על ארץ ישראל השלמה גם היא מסתכמת ב"הרבה יותר מדי".
גם עכשיו אתה יכול להשמיע קול ברור, ולעזור לישראל עצמה לצאת בתורה מהסרט המזיק שלה. הפעם זה אפילו לא ידרוש ממך שום מאמץ. להיפך - במקום לנחות בישראל, לשחק מחבואים עם הפפראצי, לעלות להופעה ולמחרת כבר לטוס חזרה, תפוס לך פנאן על שפת איזו בריכה, ותן להיעדרות שלך לדבר בשמך: די לכיבוש.