חברי הכנסת נמצאים בימים אלו בפגרה בת 88 ימים. זה הרבה יותר מ-14 ימי החופשה שרובנו מקבלים בעבודה, יותר מהחופש הגדול, אפילו יותר מחופשת הסמסטר באוניברסיטה.
אני לא מקנא בח"כים. רובם עובדים בה, ועובדים קשה. הם צריכים לפקח על הממשלה ולחוקק חוקים - זה המון עבודה, וזו עבודה חשובה. אבל כשהכנסת בחופשה, איך הם יכולים לעבוד ביעילות?
הכנסת שלנו חלשה. הפגרות, החופשים ומספרם הקטן של הח"כים הופכים אותה לחסרת שיניים. רק כנסת חזקה ולא מתרפסת, שחבריה מתעלים מעל אינטרסים אישיים, מצליחה להכניס איזונים ובלמים. המקום העיקרי בו כל זה קורה הוא ועדות הכנסת. אם הממשלה קובעת של"טבע" מגיעה הטבת מס, בוועדה יקבעו הח"כים כמה תהיה ההטבה. כך גם לגבי הפחתה במסים, תשלומים על חינוך, הוזלת חבילות טלוויזיה. הכל.
הוועדות הן פיקוח פלוס חקיקה. בכל יום שבו הן מתכנסות ועובדות בנוכחות יפה של ח"כים מיודעים ובקיאים - כולנו מרוויחים. והנה הקאץ': הוועדות מתכנסות לאורך שמונה חודשים בשנה בלבד, בדרך כלל במשך שלושה ימים בשבוע. מה קורה בשאר הזמן? כלום.
רפורמות שיכולות להוזיל לכולנו את יוקר המחיה פשוט נתקעות, בזמן שהממשלה מקדמת מדיניות בלי לתת דין וחשבון. בפגרה הנוכחית, למשל, הממשלה החליטה להוסיף במשרדיה תקנים של משנים למנכ"ל ללא מכרז, בעלות התחלתית של 34 מיליון שקל לשנה - ג'ובים למקורבים; לאפשר לחברת אי.די.בי. לקפל את הפירמידה תוך ניצול פרצה בחוק שכולנו נשלם עליה; לא למסות סיגריות אייקוס, ועוד. בגלל הפגרה גם אף אחד לא לוחץ על הממשלה ליישם את הרפורמה בבנקאות שאמורה להוסיף לכולנו כסף בעובר ושב. וראש הממשלה, שחומק מראיונות לתקשורת, זוכה גם לפטור משאלות קשות בכנסת.
המדינה בלהבות והאופוזיציה בסקי
את הממשלה אני מבין. לשרים אין פגרה והם יכולים במהלכה לדלג על הדרישה "המעצבנת" להסביר את מעשיהם. אבל מה לגבי חברי הכנסת שרוצים לעבוד? ובמיוחד, מה לגבי האופוזיציה? איך לכל הרוחות ח"כים מהאופוזיציה מוותרים על חודשים שלמים של פיקוח על הממשלה? המדינה בלהבות ואתם טסים לסקי?
אנחנו כן עובדים, יצקצק הח"כ שבאמת עובד בפגרה, שמסייר בארץ, שפוקד חוגי בית ומכין יוזמות חקיקה. ובכן, שטויות. בשביל זה יש חופש בימי ראשון וחמישי גם כשאין פגרה (שוב - הכנסת מתכנסת במשך שלושה ימים בשבוע). יומיים נקיים מלו"ז!
אז הנה הבקשה שלי מהח"כים: קצרו את הפגרה, או שלכל הפחות תחשפו את יומנכם במהלכה. תנו לי סיבה אחת הגיונית שלא נראה כולנו את יומני הח"כים בפגרות.
בכל פעם שאני קורא לשקיפות ביומנים, הח"כים טוענים שזו חדירה לפרטיות. גם אלה שטויות. אף אחד לא דורש יומן מלא, אין בעיה שתשאירו פגישות אישיות ורגישות בסלוטים בהם כתוב פגישה אישית/רגישה. אבל מה עם כל השאר?
האופוזיציה אמורה לנשוך, לנשוך ולנשוך. אבל איך אפשר לנשוך כשאין את מה לנשוך? ואיך אפשר לנשוך כשהשיניים בחופש? אם האינטרס של האופוזיציה הוא באמת להחליף את השלטון ולא לסדר ג'ובים, אז מזמן היינו צריכים לראות קמפיין של חברי המחנה הציוני, הרשימה המשותפת, מרצ ויש עתיד לקיצור הפגרה. היינו צריכים לראות אותם מתדפקים על דלתות הכנסת למרות שהיא סגורה. לקרוא מכתבים יומיומיים ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. לקרוא לחשוף יומנים ולשאול ללא הרף: מה יש לקואליציה להסתיר?
ואם האופוזיציה מאמינה שהמליאה מיושנת ולא אפקטיבית – שתשנה אותה. כלי הפיקוח מיושנים? הילחמו לעדכן אותם! הפגרה חשובה לדעתכם? פרסמו את היומן!
בינתיים, נסתפק בכך שנדע כיצד אתם משרתים אותנו בחופשה המפלצתית הזו. אבל אתם משאירים אותנו בחשכה, לצד ראש ממשלה בחקירות, וגם מצפים שנסמוך עליכם שאתם עובדים עכשיו שלושה חודשים הרחק מעין הציבור על משהו שכולנו נרוויח ממנו?
אגיד לכם ממה נרוויח – מכך שתגיעו למקום העבודה שלכם. אגיד לכם מי מרוויח מהעצלות שלכם: הממשלה שעושה כאוות נפשה, ומונופולים שרפורמות בענייניהם נתקעות שוב ושוב בשל קצב עבודה שמתאים לימי הביניים.
פעם לפחות הייתה כנות
בדקנו, במסגרת המיזם "88 ימים של פגרה", וגילינו שמספר הדיונים בוועדות הכנסת במהלך הפגרה מסתכם ב-5 אחוזים ממספרם כשאין פגרה. ביחס לעולם, אנחנו נמצאים במקום רע באמצע, ורע מאוד בשקלול גודלה של ישראל (שבה, למשל, לא צריך לטוס למשך כמה ימים לאזור מרוחק כדי לבקר בוחרים).
אם זה לא מספיק, אז יחד עם המתנדבת מרינה אלכס פובולצקי קראתי מאות פרוטוקולים של דיונים משנות ה-50, ה-60 וה-70, בניסיון להבין כיצד התפתחה הפגרה בכנסת. גילינו שכל הטענות שנזרקות היום לחלל הן – שוב – שטויות. חברי הכנסת דיברו אז בלי בושה על הצורך שלהם בפגרה: "מגיעה לנו הבראה! מגיע לנו נופש! להיות עם הילדים!". לפחות הכנות מרשימה. היום הח"כים טוענים שהם עובדים במהלך הפגרה, ושהיא נחוצה להם בשביל ביקורים בשטח (כך מספרים 95 חברי הכנסת שלא נענו לקריאות שלנו ושלא חשפו את יומניהם). אם ככה, למה לא לחשוף את היומנים בפגרה?
אבל האמת מביכה. האמת היא שיש עכשיו 88 ימים של פגרה, וזה חולני.
עד שזה לא ישתנה, האופוזיציה והקואליציה ימשיכו לשמר את המצב העקום. אני מבין אותן, אבל אני לא מבין אותנו. שינוי בתנאי הח"כים יכול לבוא רק כתוצאה מלחץ חיצוני. הוא יכול לבוא רק מאיתנו.
מיזם "88 ימים של פגרה" מבקש לעקוב מדי שבוע אחרי חברי כנסת במהלך הפגרה ולחשוף את מעשיהם.