חדשות
הנס של מרגול
למרגלית צנעני קרה נס, והיא יצאה בחיים ובשלום מהפרשה. היה משמח לראות אותה מתחילה לחזור לעצמה כזמרת וכמרואיינת, ובדיעבד ניתן לראות בה סוג של שעירה לעזאזל
זה המזל שלה, זה הנס, נס עם הרבה סוכר, זה מה שמאפשר לה בכלל לחזור עכשיו, זה מה שאפשר לה להגיע לעסקת טיעון. כי אם היתה נופלת שערה אחת משערות זקנו של האמרגן שלה אסף אטדגי (שערות על הראש כבר אין לו), או חס וחלילה משערות ראשו של עומר אדם - יכול להיות שמרגול היתה גומרת כמו דודו. אבל הנס הזה הוא מה שנותן לה סוג של לגיטימציה לחדש את הקריירה שלה כזמרת.
אין על מרגול הזמרת
וכן, את מרגול הזמרת אני אוהב. את השירים, את הקול, את ההופעה, אפילו את הגינונים. וגם למרגול המדברת יש לי חיבה. השפה, הביטויים, החיבור יוצא הדופן בין הערבית מהרחוב לעברית הגבוהה מהספרים. אני אוהב את מרגול העממית, הג'דה, שאומרת הכל בפנים, שלא דופקת חשבון. השילוב יוצא הדופן בין זמרת נשמה עם עומק ורזומה עשיר, לבין אישה דעתנית עם יכולות פובליציסטיות, וכשאת כל אלה עוטפת דמות מזרחית חזקה, עצמאית וגאה - אלה הדברים שהפכו אותה ל"לאבאבול", אלה הכלים איתם היא פילסה את דרכה אל המיינסטרים, השילוב הזה מנצח, וימשיך לנצח.
שעירה לעזאזל
למה "שעירה לעזאזל"? כי מאז שהפרשה התפוצצה נוכחו כולם להבין את עומק החיבור שקיים בין המוזיקה המזרחית ועולם הפשע. אם אפשר היה לפרסם את כל מה שיודעים, השם של אנשים רבים היה מוכתם, כנראה שלשנים ארוכות. לא מפרסמים, כי אין הוכחות שמחזיקות משפטית. במקרה של מרגול היו הקלטות, כי המשטרה עקבה אחרי אנשיו של עמיר מולנר שיצא מהכלא, שם היא נפלה. בגדול.
נפלה וקמה. דרכו של עולם. כנראה שההוא שם למעלה ריחם עליה. למרגלית צנעני, הדיווה מנתניה, קרה הנס. ברוכה הבאה שוב לחיינו מרגול, ונתראה בהופעות האמיתיות.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
אתר זה פועל כחוק ברישיון
