זה מה שסיפרו לנו על החלטת ארגון אונסק"ו בפריז בשבוע שעבר: ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע שהארגון "קיבל החלטה הזויה שאומרת שלעם ישראל אין קשר להר הבית ולכותל". כותרות אתרי החדשות דיווחו: "אונסק"ו מטיל ספק בזיקה בין היהודים לאתרים הקדושים בירושלים" ו"אונסק"ו: אין קשר בין היהדות לכותל המערבי". גם יצחק הרצוג ויאיר לפיד, הזוג שהוא מתת שמיים לנתניהו, התגייסו למערכה. הרצוג קבע שהארגון יצר "נרטיב הזוי כאילו לכותל המערבי ולהר הבית אין קשר לעם היהודי", ולפיד קבע שסעיף 1B בפריט 25 בהחלטה 200EX/PX/DR.25.2, שספק אם מישהו היה יודע על קיומה אלמלא שירותי ההגברה שאנחנו נתנו לה, יגרום "למוות של חפים מפשע".
שיקרו לנו. פשוט שיקרו. לא מאמינים? אתם יכולים לקרוא את ההחלטה ולשפוט בעצמכם. אין בה דבר שאומר, במפורש או במשתמע, שלעם ישראל יש או אין קשר להר הבית. ודאי שאין בה דבר לגבי הקשר של יהודים לאתרים הקדושים בירושלים. למעשה, ההיפך - ההחלטה מאשרת את חשיבות העיר העתיקה לשלוש הדתות. אין בה שום הצהרה על היעדר קשר בין העם היהודי לכותל המערבי. הדבר הכי קרוב לטענה זו הוא זוג מירכאות שהוצמד לרחבת הכותל המערבי לאחר ציון השם המוסלמי של האתר, "רחבת אל-בורק" (אתר הקדוש למוסלמים על רקע האמונה ששם קשר מוחמד את החיה המעופפת שהביאה אותו לאל-אקצא). ההחלטה כלל אינה עוסקת בשאלות היסטוריות, וגם לא בשאלות של ריבונות, וגם לא בשאלות של בני איזה עם חשים היום זיקה לאיזה מקום. ההחלטה עוסקת בהתנגדות לפעולות שמבצע הכוח השולט בתוך האתר שקדוש (גם) למוסלמים. הכוח השולט זה אנחנו, אם נרצה ואם לא (ורובנו רוצים). למה לא מדובר שם על האינטרסים של העם היהודי במקום? אין שום מקום לעניין הזה בהחלטה. ישראל לא חשודה כפועלת נגד האינטרסים של העם היהודי.
מה יש בהחלטה של אונסק"ו? ניסוח פשטני, חד-צדדי, שמאשים את ישראל בפעולות שונות שהיא מבצעת על הר הבית, כמו פריצות של כוחות הביטחון למתחם, מניעת גישה של מתפללים ומניעת עבודות פיתוח, וכן קריאה להפסקת עבודות פיתוח ישראליות בסמוך להר. ההחלטה אינה מזכירה פעולות אלימות שביצעו מוסלמים באתר הקדוש הזה, שהן רלוונטיות להחלטות שהארגון יוצא נגדן. כאמור, החלטה חד-צדדית ופשטנית.
אפשר להתווכח עם אונסק"ו אם הפעולות של ישראל על הר הבית מוצדקות או לא. אפשר להתווכח אם לא היה מקום להזכיר את המתקפות על מתפללים ברחבת הכותל שיצאו מהר הבית. אבל מכאן ועד הניפוח השקרי של תכני ההחלטה המרחק הגדול.
אז למה הפוליטיקאים משקרים לנו? למה לנתניהו חשוב לגרום לנו לדבר על היסטוריה ועל קדושה? כדי שלא נדע שיש טענות קשות על דברים נקודתיים ומעשיים מאד שקורים היום בירושלים, ושהשלטון שלנו בהר הבית כלל אינו מובן מאליו לעולם כולו. טוב לנתניהו אם נחשוב שההתנגדות נובעת כולה מאנטישמיות ובורות היסטורית. לא טוב לנתניהו שנחשוב שהעניין קצת יותר מורכב ושהעולם כולו - כולל הממשל האמריקני, ואין הבדל בעניין זה בין רפובליקאים ודמוקרטים - לא מכיר בו.
ולמה העיתונות משתפת פעולה עם השקרים האלה? כי היא רוצה קליקים ולייקים. הרי יותר קל ונעים לנו עם כותרות שמסבירות שהעולם נגדנו כי הוא טיפש מאשר שנתמודד עם הבעיות האמיתיות. אז יאללה, למה לעצבן את הקהל.
ולמה בוז'יאיר זורמים עם הטרנד הזה? פחות או יותר מאותה סיבה. מדובר בשני אנשים שאינם מנהיגים מחנה, אלא משתרכים מאחור. לא מעצבי דעת קהל, אלא נגררים אחריה. זה המקום שבו נוח להם, והתמיכה בנרטיב של נתניהו משרה עליהם חמימות נעימה הרבה יותר מעמידה מחוץ למחנה ברוח הקרה ואמירת אמת.
ואנחנו? אנחנו צריכים לבחור אם טוב לנו בגיהינום של שוטים, שמשקרים להם כדי שלא ישאלו שאלות קשות, או שיש לנו את כוחות הנפש לשמוע את האמת, להתמודד איתה ורק אז לקבל החלטות.
ד"ר רועי פלד הוא חוקר משפט ותקשורת, מרצה בביה"ס למשפטים ע"ש סטריקס במכללה למינהל ומנכ"ל התנועה לחופש המידע לשעבר