אין ארגון  בהיסטוריה שלא קרס, מעטים  הצליחו להתאושש. המחיר היה כבד מאוד.  אנליסטים מקצועיים משוק ההון יאמרו: הסיבה ש"טבע" קרסה  היא רכישת החברה הגנרית של אלרגן – אקטביס ב-40.5 מיליארד דולר. אז מדוע רכשה אותה טבע? איך התקבלו ההחלטות ואיך התנהל תהליך הרכישה? והעיקר: מדוע תהליכים אלה הביאו לקריסה?

לפני כעשר שנים הצגתי בפני מנהלי המחלקות באחד המפעלים הגדולים של "טבע" בארץ, את הסיבות לכך ש"טבע" (וכל חברה אחרת) עלולה לקרוס ביום מן הימים ואז הם יישארו חסרי עבודה ולכן כדאי להם לחשוב על כך ברצינות אף שהם האמינו שקיומה בטוח יותר מקיומה של מדינת ישראל. הטיעון שלי היה  ש"טבע", כמו כל ארגון, פועלת בסביבה מאיימת. אנשים וגם מנהלי חברות סבורים שהאיומים העיקריים הם חיצוניים: טרור, תאונות דרכים, פיטורים. אבל רוב האנשים מתים מקריסה פנימית של אברי גופם. הדבר נכון גם לגבי ארגונים: המנהלים סבורים שארגונים אחרים ורגולטורים ממשלתיים מאיימים עליהם ושינוים בלתי נשלטים בשוק, ואין הם מבינים שהנעשה בארגון הוא שמאיים עליו ביותר, והאיום העיקרי  הוא הם עצמם – המנהלים. כך גם האיום העיקרי על  ישראל  הוא תפקודו של ראש ממשלתה –כל ראש ממשלה –והאיום העיקרי על צה"ל הוא תפקודם של שר הביטחון והרמטכ"ל. וכך גם ב"טבע".

הִצעתי למנהלי המחלקות לקיים סדנה של עשר פגישות לפחות, שבהם  יציג כל מנהל מחלקה את השגיאה/כישלון/מחדל עיקרי שלו, והמנכ"ל, יחד עם מנהלי המחלקות המכירים את הנושא מבפנים, ינתחו את הסיבות  ויפיקו לקחים. הבטיחו לדון בהצעתי. אחרי זמן מה התקשר אלי המנכ"ל  ואמר לי שאנשיו מפחדים  לדון בליקוייהם דהיינו, לא רוצים שחבריהם יהיו מודעים לתפקודם הלקוי .

בערך באותו זמן הצגתי את הנושא בפני מנהלי מחלקות של אחד מבתי החולים בארץ, כולם פרופסורים. הם דחו את הצעתי בטענה שאם יתברר שלאחד החולים כרתו את הכליה הימנית במקום השמאלית, החולה יתבע את בית החולים על רשלנות רפואית, הכירורג אולי יפוטר, ויוקרת בית החולים תצנח. הצעתי למנהלת ההדרכה של קופת חולים כללית לקיים סדנאות כאלה כדי לשפר את תפקוד "כללית", והיא השיבה לי שבארגון  נאסר בפירוש לנתח ליקויים באופן קולקטיבי. אותו דבר אמר לי מנהל מחלקה בבית החולים תל השומר.

אחרי מלחמת לבנון השנייה נפגשתי עם ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, יחד עם חברים  מ"הפורום לאזרוח תחקירי קרבות  והפקת לקחים" שהקמתי ושאני מרכז. בפגישה נכח גם ראש לשכתו, נפתלי בנט. נתניהו  שאל איך אפשר לשפר את צה"ל כדי למנוע ביזיונות דומים במלחמות הבאות ובמבצעים הבאים. הצגנו בפניו את אותו מודל, אך גדול ומורכב יותר. הוא הסכים איתנו שאנחנו צודקים, אך טען שכשיהיה ראש ממשלה לא יוכל לעשות זאת. זה למעלה מכוחות של ראש ממשלה. לפחות התחמק בכנות. אני מניח שהוא מצטער על כך עכשיו.

לנקות את האורוות

ארגונים הם מערכות המורכבות מתת מערכות, וכך עד הקוורקים לפחות. על פי עקרון "אפקט הפרפר",  שבא לידי ביטוי פופולרי בשיר אנגלי מהמאה ה-14 "בגלל חוסר מסמר אבדה הנעל... בגלל התבוסה בקרב קרסה הממלכה", הליקוי הקטן ביותר עלול להביא לקריסת מערכת, וודאי שליקוי גדול. במהלך מלחמת העולם השנייה, כל מילות השיר מוסגרו על קיר מטה האספקה של בעלות הברית בלונדון. את הליקויים, בדרגות הזוטרות של הארגון, אמורים לחשוף המנהלים, אך  את ליקויי המנהלים עצמם איש לא חושף, וגם לא מבקר פנים, התלוי במשרתו במנהלים.  אבל גם אם אותרו הלקויים,  ואת קולות אחדים מהם רואה כל העם, כמו במעמד הר סיני, לא נמצא, ברוב המקרים, צוות מוחות  שמקבל את כל הנתונים, שמכיר מקרוב את המערכת, ושמנתח אותם באופן בלתי תלוי. הטעם לכך הוא שלמנהלי ארגון כמו "טבע" חשוב לא רק שהחברה תשרוד, אלא שהם, אישית, ישרדו כמנהלים, אף אם החברה תיפגע. לכן, אפילו אם אותרו הליקויים, המנהלים מתאמצים לטפל בהם בעצמם, מבלי שהם  מסוגלים להגיע בעצמם לאבני היסוד.

>> מדיח הכלים המומלץ על פי דירוג הטכנאים

זאת הסיבה שנפלו נוחי דנקנר ואליעזר פישמן, והסתבכו שמואל אלוביץ ובנימין נתניהו,  זאת גם הסיבה שקרסה מפא"י, שהתגלגלה למפלגת העבודה, כי דוד בן גוריון, לוי אשכול וגולדה מאיר, היו חסינים מפני ביקורת פנימית ומפני חשיפת מחדלים.

בקדנציה הראשונה של בנימין נתניהו, כראש ממשלה, דחקתי באחד מאנשי לשכתו לייעץ לבנימין נתניהו לנקות את אורוות השחיתות במדינת ישראל ,ולתת בנושא זה דוגמא אישית. הלה טען שאני תמים. הזהרתי אותו שאם נתניהו ימשיך בדרכו, הוא ייפול. אותה עצה נתתי למקורב מאוד לאריק שרון, וקיבלתי אותה תשובה.

עצות אלה נתתי לא בזכות חכמה יתרה, אלא בעזרת פילוסופיה שפיתחתי – "תורת הביטחון הכללית – עקרון השרידות", העוסקת באבני יסוד של ביטחון כל מה שקיים, ולא בתופעות קצה כפי שמקובל ברוב הדיסציפלינות ולא היה מקובל בתקופה הקלסית שבה התפתחה החשיבה המדעית. פילוסופיה זאת מסבירה את "מצעד האיוולת" של בני אדם בהיסטוריה, את תהליכי ההזדקנות בביולוגיה, ואת החוק השני של התרמו-דינאמיקה בפיסיקה שכמות האנטרופיה (מידת אי הסדר) במערכת סגורה לעולם לא קטנה ויכולה רק לגדול היינו להביא לקריסת "טבע" כי ההנהלה נשארה מערכת סגורה. הנטייה לקריסת ארגונים ומערכות היא חלק מן הקיום, ולא ניתן למנוע אותה, אך ניתן להאט את מהלכיה ולהקטין את מחירה. זה מה שהייתי מצפה מאנשים העומדים בראש מדינות, בראש צבאות, ובראש חברות ענק כמו "טבע".