אזרחי ישראל קיבלו השבוע הצצה נוספת לנעשה מאחורי הקלעים במשכן הכנסת וברשויות הממשלתיות והציבוריות. פרשת השחיתות החמורה שנחשפה ובמסגרתה נעצרו ונחקרו נציגי ציבור רשמיים ופקידי ממשלה בכירים גילתה טפח נוסף מהשיטה המאפשרת לאלו שאמורים להיות נציגינו, לעשות בכספי ציבור ככל העולה על רוחם, לכאורה.

ניתן להעריך כעת שכך עבדה השיטה: התקיים חיבור בין גורמים שמטרתם לשטוף את מוחו של הציבור באמצעות הפצת שקרים ומידע שאינו אמת בנוגע לקנאביס וזאת על מנת לעורר בהלה ולמנוע את הסדרת השוק בדומה למרבית המדינות בעולם. את התפקיד הזה מילאו לכאורה בכירים בראשות למלחמה בסמים ובראשם המנכ"ל יאיר גלר. בנוסף ובמסגרת זו, הבכירים העבירו סכומי עתק לעמותת "אל-סם" אשר הפעילה מערכי הרצאות ופרסום במאות ומיליוני שקלים שקיבלו מהציבור, בין היתר, לכאורה ועל פי החשדות, בתמורה לתשלום שוחד והעסקת מקורבים.

אין תמונה
מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, יאיר גלר
בצד השני של המתרס עמדו בעלי הסמכות לתת אישורי גידול ושימוש בקנאביס רפואי במשרד החקלאות ובמשרד הבריאות ואלה נתנו גיבוי מקצועי להפצת הפרופגנדה כנגד שינוי מדיניות הרדיפה. בו בזמן הם העבירו את האחריות הבלעדית על הגידול, ההפצה ומתן האישורים על הקנאביס הרפואי למקורבים ובתמורה לשוחד. כך לכאורה.

בין העצורים בפרשה גם נציגי מפלגת "'ישראל ביתנו", המפלגה המובילה את המאבק בצרכני הקנאביס בכלל ובענף הקנאביס הרפואי בישראל בפרט. סגנית השר פאינה קירשנבאום אשר טענה לפני מספר חודשים כי "הקנאביס פוגע בעתיד החברה הישראלית", חשודה כעת בשוחד, שחיתות וקבלת טובות הנאה, כנראה בהקשר דומה.

הרשות למלחמות מיותרות

אחד העצורים בפרשה הראוי לציון מיוחד זה הוא מר יאיר גלר, מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים וזה העומד למעשה בחזית המאבק בצרכני הקנאביס, ומתראין בנושא חדשות לבקרים.

בשנים האחרונות, בהן שימש מר גלר כמנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, הוא תיפקד למעשה כלוחם הראשי נגד הסדרת שוק הקנאביס בחוק, עמד בשער וחסם בגופו כל אפשרות לשינוי והתקדמות של מדינת ישראל בתחום. כעת נחשפות לכאורה שלוש הסיבות המרכזיות להתנגדות החריפה: כסף, כסף ועוד כסף. המשכורת שהוא מקבל מרשות מיותרת המציגה תוצאות עלובות, כסף שלכאורה חילק למקורביו, וכסף שלכאורה קיבל לכיסו בניגוד לחוק.

תועמד לדין. קירשנבאום, ארכיון (צילום: ארז ביטון)
סגנית השר שטענה "הקנאביס פוגע בעתיד החברה". פאינה קירשנבאום | צילום: ארז ביטון
השבוע אגב פורסמו נתוני המועצה לשלום הילד שהראו עלייה בקרב ילדים בשימוש במריחואנה. במקביל לעלייה חדה בשימוש בסמים סינטטיים הנפוצים בגלל האיסור על קנאביס, נראה כי על אף עשרות מיליונים המושקעים במאבק בצמח התמים, הרשות ממשיכה לרשום כשלונות מבזים ותוצאות הרסניות למדיניות שאבד עליה הקלח.

הגיעה העת לומר בצורה חד משמעית: יש לסגור את הרשות למלחמה בסמים ולפתוח רשות לטיפול בהתמכרויות במקומה. בראש ובראשונה, ועוד בטרם ניגש לטיפול בהתמכרות לקנאביס בעזרת עובדים סוציאליים וגורמי בריאות – ולא בעזרת שוטרים, עורכי דין וסוהרים, עלינו לטפל כפי הנראה בהתמכרויות לכסף וכח שנראה כי בכירים לקו בהן והרי אלו התמכרויות מזיקות ויקרות הפוגעות בציבור כולו.

הנפגעים העיקריים: החולים

הרשות לא עוזרת לאף אחד במה שהיא עושה. ההפך הוא הנכון: הקרב כנגד הקנאביס, שכנגדו מושקע רוב מוחלט מתקציב הרשות, הוביל למצב שחולים לא יכולים להשתמש בקנאביס כאמצעי רפואי ונגזרים עליהם חיים של סבל. הרשות גורמת לאנשים להימנע מקבלת עזרה כשהם זקוקים לה מפחד מפני הרשויות ולהגדרת מאות אלפי מאזרחי המדינה הטובים והמועילים כעבריינים פליליים.

האם זה סוג המדינה שאנחנו רוצים? שאנשים שזקוקים לעזרה יימנעו מלקבלה בשל פחד ממערכת אכיפת החוק? מדינה שהופכת את חוליה ונפגעיה לעבריינים? מדינה שמונעת רפואה מחולים? אני סבור שההפך הגמור הוא מה שכולנו רוצים: שהמדינה תציע עזרה ביד רחבה ובלב פתוח, שהמדינה תשים את זכויות החולה לפני זכויות הפקיד או בעל ההון, שהמדינה תכיר בלגיטימיות הבחירה לצרוך בזמננו הפנוי קנאביס.

ברוב מדינות אירופה וארה"ב כבר התקדמו והכירו בכך בפועל. אולי בעוד חודשיים וחצי גם אצלנו יבוא שינוי.

אורן ליבוביץ הוא יו"ר עלה ירוק, מייסד מגזין "קנאביס" ופעיל חברתי לקידום הפסקת מדיניות ההפללה והרדיפה והסדרת שוק הקנאביס בחוק.