סטודנטית מבולבלת (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
אנחנו זקוקים ליותר סטודנטים למדעים והנדסה על כלל תחומיה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
בעבר, כאשר שאלנו את הילדים מה הם רוצים לעשות כאשר יהיו גדולים, אפשר היה לשמוע "שוטרת", "כבאי" או "רופא". היום, כאשר שואלים את הצעירים מה הם רוצים לעשות כאשר הם יהיו גדולים, נשמע במקרים רבים את התשובה "להיות סלב".

זו המציאות בה אנו חיים: צעירים, הגדלים בתוך תרבות הריאליטי והפרסום המהיר, מזהים בקלות את מידת ההערצה ותשומת הלב לה זוכים כל המתפרסמים לרגע והופכים את זה ליעד. הם לא מבינים שקודם לפרסום צריך כשרון ותחום עיסוק, ושפרסום כשלעצמו אינו ערובה ליציבות כלכלית. הם זונחים חלומות על מימוש כשרונות לטובת החלום על אהבת המונים.

התוצאה באה לידי ביטוי במספר הנרשמים ללימודים אקדמיים והשנה נרשמה ירידה של מעל ל-20 אחוזים! במציאות זו קל לנחש כי ישנם מקצועות פופולאריים יותר וישנם פחות. תחומי לימוד כמו רפואה ועריכת דין עדיין מושכים אליהם סטודנטים רבים, לעומת מקצועות כמו הנדסה ומדעי הטבע המושכים פחות.

הדרך לתהילה עוברת דרך אולם ההרצאות

מגמה זו צריכה להדאיג אותנו כאזרחים ואת מוסדות המדינה. תחום ההנדסה לדוגמא הוא תחום רחב המהווה את בסיס ההצלחה של ישראל כאומת חברות ההזנק והטכנולוגיה. התמעטות מספר הנרשמים ללימודי ההנדסה והמדעים מגביר את הסיכון שבעתיד נאבד את מעמדנו כמובילים בזירת הפיתוח הטכנולוגי והמדעי. אנו זקוקים למהנדסים ומדענים מכל התחומים כדי שבזכותם כלכלת ישראל תמשיך להתפתח.

פיתוח מוצרים טכנולוגיים דורש צוות מומחים מתחומים שונים החוברים יחד לעבודה משותפת ומאומצת שבה כל אחד תורם מכישרונו וידיעותיו.  כך לדוגמה, פיתוח של מוצר רפואי דורש שילוב ידע מתחומי הרפואה, הכימיה, הביולוגיה ותחומי ההנדסה כמו ביו-רפואית, אלקטרוניקה, מכונות ותעשיה וניהול. לכל אלו, יש להוסיף ניסיון ביזמות וניהול.

לשם כך עלינו לעודד צעירים ללכת בעקבות כישרונותיהם, גם אם הדרך לשם אינה עוברת דרך מסך הטלוויזיה אלא דרך אולמי ההרצאות ומעבדת המחקר. אם יעשו זאת יגלו תחומים המביאים בו זמנית סיפוק גדול של עשייה ויצירה ורווחה כלכלית.

שינוי מגמה זה דורש שיתוף פעולה כלל מערכתי במסגרתו יחזרו מקצועות המדע וההנדסה, לבתי הספר בישראל. החשיפה לתחום זה, כך אנו למדים מניסיון העבר, מביאה רבים לבחור בכיוון זה כמקצוע לחיים.

יציאתם של צעירים ישראלים מוכשרים לפתח קריירה מדעית או טכנולוגית במדינות אחרות אינה ראויה לביקורת בתקופה בה מקום מגורים אינו מהווה מגבלה. מפתחי טכנולוגיה ומדענים אלה מהווים שגרירים נאמנים של ישראל בעולם ומשפרים את התדמית של הישראלים כחדשניים ובעלי יכולת המצאה. חלק מהם אמנם נשארים לחיות בחו"ל, אך חלק גדול חוזר לישראל עם ידע וניסיון עשירים מהם נהנים בסופו של דבר כל אזרחי המדינה.

אנו זקוקים ליותר סטודנטים למדעים והנדסה על כלל תחומיה - זו אחריותנו לשנות את הגישה ביחס למקצועות אלו. השינוי לא יקרה בן לילה אך הכרה במצב הנוכחי ובגורמים לו, בשילוב נחישות, התמדה והשקעה, יביאו אותנו למציאות הרצויה.

פרופ' אבי דומב הוא נשיא "עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים"