ראשית, החוק כלל לא מונע מחברות שעושות ניסויים בבעלי-חיים לשווק את מוצריהן. האיסור הוא רק על שיווק מוצרים שהם עצמם נוסו על בעלי-חיים, ואילו צרכן שאינו רוצה לממן בכספו ניסויים בבעלי-חיים יבקש להחרים את כל מוצרי החברה. חברה יכולה לעקוף בקלות את מגבלות החוק בכך שתשיק קו מוצרים שלא נוסו בבעלי-חיים, אך לא תתחייב להימנע מניסויים בבעלי-חיים בפיתוח מוצרים אחרים.
חמור מכך – בשלב זה, החוק עדיין אפילו לא מונע שיווק מוצרים שנוסו על בעלי-חיים. במהלך תקופת המעבר שנקבעה בחוק – שתימשך לפחות שנה, בהנחה שלא יחליטו להאריך אותה – תותר מכירה של כל מוצר שנוסה על בעלי-חיים, אלא אם כן יש לניסוי חלופה שאושרה על-ידי משרד הבריאות. מה זה אומר בפועל? בינתיים – בשנתיים שעברו מאז עברה הצעת החוק – משרד הבריאות טרם אישר ולו חלופה אחת. כל עוד לא אושרו חלופות, לחוק אין עדיין שום משמעות.
משמעו של דבר הוא שמוצרים שנוסו על בעלי-חיים ימשיכו להימצא על מדפי החנויות גם מחר כבעבר, וההשפעה היחידה שצפויה להיות לחוק כרגע היא שחלק מהצרכנים עלולים להיות מוטעים, ולהניח שמוצרים שנמכרים בחנויות לא נוסו על בעלי-חיים. למעשה, משרד הבריאות כבר הספיק להשתמש בחוק החדש כהצדקה לפרסום הנחיה להפסקת השימוש בסמל הארנב על מוצרים שלא נוסו על בעלי-חיים – מה שיקשה עוד יותר על צרכנים מצפוניים, המבקשים להימנע ממימון ניסויים בבעלי-חיים ("תנו לחיות לחיות" והאגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים עתרו לבג"ץ נגד המהלך).
מתעללים בחסות החוק
זה לא המקרה הראשון שבו הניסיון "לאזן" חקיקה להגנת בעלי-חיים מביא לכך שהחוקים מרוקנים, בפועל, מתוכנם. חוק צער בעלי-חיים, שנחקק ב-1994, קובע "לא יענה אדם בעל-חיים, לא יתעלל בו, ולא יתאכזר אליו בדרך כלשהי" – ניסוח מאוד מבטיח. אז איך זה שעדיין במדינת ישראל תרנגולות מוחזקות בכלובים שבהן הן בקושי מסוגלות לזוז, או שמספרים נצרבים על עורן של פרות באמצעות כווית-קור, או שבעלי-חיים עוברים סירוס ללא הרדמה או שיכוך כאבים, ועוד מקרים רבים שלפי כל פרשנות סבירה צריכים להיחשב כעינוי והתעללות, ובכל זאת ממשיכים להיות מותרים בחוק?
גם במקרה הזה, ניתנה לאחד ממשרדי הממשלה האחריות להתקין תקנות לחוק, שקובעות עד כמה החקיקה תהיה אפקטיבית. החוק מסמיך את משרד החקלאות להתקין תקנות שיסדירו כיצד יש להחזיק בעלי-חיים בתעשיות שונות בהן הם מנוצלים. בלחץ שר החקלאות דאז, יעקוב צור, הוספו לנוסח החוק המילים "בהתחשב בצרכי החקלאות". לרוע המזל, הפרשנות של משרד החקלאות ל"התחשבות בצרכי החקלאות" היא במקרים רבים התעלמות מוחלטת מרווחת בעלי-החיים, ודחיקתה לטובת היעילות הכלכלית של תעשיות המזון מהחי.
בתחומים רבים התקנות שנתקבלו על-ידי משרד החקלאות בקושי משפרות במשהו את מצב בעלי-החיים במשקים. בתחומים רבים אחרים, משרד החקלאות אפילו לא טרח עדיין להתקין תקנות להסדרת תנאי ההחזקה של בעלי-החיים. הסיבה לכך? טוב, נו, עברו רק 18 שנים מאז שנחקק החוק. תנו להם עוד קצת זמן.
כל זה אינו אומר שהחוק החדש למניעת השיווק של מוצרים שנוסו על בעלי-חיים אינו חוק מוצלח, ובעל פוטנציאל להביא לשיפור משמעותי בהגנה על בעלי-חיים. אך על-מנת לממש את הפוטנציאל הזה, יש ללחוץ על משרד הבריאות שימלא את האחריות שהוטלה עליו, ויפעל כדי שהחוק לא יישאר חסר כל משמעות. יש לקוות שמשרד הבריאות יוכיח את עצמו כמוצלח יותר בתחום מאשר האופן המביש שמשרד החקלאות תפקד בתחום השמירה על חוק צער בעלי-חיים ב-18 השנים האחרונות.
בינתיים, האחריות להימנע ממוצרים של חברות העורכות ניסויים בבעלי-חיים נותרת לחלוטין בידי הצרכנים. המדריך של האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים, המפרט את החברות שלא עושות ניסויים בבעלי-חיים, רלוונטי גם כיום לא פחות מבעבר. למדריך הקוסמטיקה המעודכן
דדי שי הוא פעיל בעמותת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים
>> עצות נוספות לעזרה לבעלי חיים באתר חיות.