מחר ב-19:10 (שעון ישראל) ייפגשו הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו לארוחת צהריים. כמועמד לראשות מפלגת העבודה ובהמשך להנהגת המדינה, לקחתי על עצמי לנסח כיצד פגישה בין הנשיא טראמפ לראש ממשלה אחר הייתה יכולה להיראות.
בהתאם לעמדות של רוב הציבור באשר לאינטרס הישראלי, פגישה אלטרנטיבית עם הנשיא טראמפ הייתה מתמקדת בשני נושאי מפתח: תהליך השלום באזור ובכך יש לכלול את היחסים עם הפלסטינים, הגבול עם סוריה והאיום האיראני; ויחסי ישראל וארה"ב.
במהלך הקמפיין שלו ולאחריו הצהיר טראמפ בראיונות על רצונו להגיע ל"דיל האולטימטיבי" בין ישראל והפלסטינים. אלו חדשות טובות לישראל. חשוב כי הבסיס לדיון בנושא יהיה ההבנה שהיפרדות מהפלסטינים לשתי מדינות היא הדרך היחידה לשמור על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית.
על אף שמדובר באינטרס של רוב הישראלים והפלסטינים, הסיכויים לממש הסדר מקיף לסיום הסכסוך נמוכים. כאשר טראמפ חתם על עסקה באטלנטיק סיטי ב-1985, הוא מינה את אשתו איוונה לנהל את הקזינו בבעלותו במקום להעסיק מנהל חיצוני ותיעדף בכך אמון על פני ניסיון מקצועי. בין הישראלים לפלסטינים ישנו מחסור חמור בכל הקשור לאמון, עניין בו מתווך אמריקאי יוכל לסייע. על שני הצדדים לנהוג בהוגנות אחד כלפי השני ולהימנע ממהלכים שחותרים תחת היכולת להגיע לפשרה בעתיד.
הנשיא טראמפ צדק בראיון שהעניק לאחרונה ל"ישראל היום" כשאמר שיש שטח מוגבל, אשר הולך ופוחת בכל פעם שהתנחלות חדשה נבנית. בהתאם לכך, בפגישה אלטרנטיבית, ראש הממשלה הישראלי היה מתחייב עצמאית לרכז את כל מאמצי הבנייה ביהודה ושומרון בגושי ההתנחלויות הגדולים בלבד, אשר הוכרו כבר על ידי ישראל בחלופת המכתבים בין ראש הממשלה שרון ז"ל והנשיא בוש, כמו גם על-ידי ההנהגה הפלסטינית בסבבי שיחות קודמים. ראש הממשלה היה מתחייב ללא תנאי לחדול מבנייה בהתנחלויות המבודדות והמאחזים בעומק השטח הערבי.
תמיכה אמריקאית בריכוז השליטה הישראלית ביהודה ושומרון בהתנחלויות הגדולות, תוך היצמדות ללוח זמנים ברור, תשרת בראש ובראשונה את האינטרס הישראלי. אפשר לקוות שמדיניות זו תאפשר גם את חידוש המשא ומתן עם ההנהגה הפלסטינית, כמו גם עם מדינות ערב המתונות בגישתן כלפי ישראל, על בסיס קווי 67 וחילופי שטחים שהיו שומרים על יותר מ-80% מהמתיישבים ממערב למכשול ההפרדה ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. כל זאת בשליטה ובריבונות ישראלית מלאה, תוך שמירה על אפשרות ל"דיל" הוגן גם עבור הפלסטינים.
ראש ממשלת ישראל לא צריך לבזבז זמן. הוא יכול לנצל את פגישתו הראשונה עם הנשיא טראמפ להצגת מפה מפורטת של גבולות המדינה הרצויים, כפי שהצגתי בעצמי במסגרת תכנית כוללת להפרדה לאומית כבר ב-2015.
במקביל, הממשל האמריקאי יוכל לפעול להבטיח את התנהלותם ההוגנת גם של הפלסטינים - כולל ביטול כל מאבקיהם המשפטיים הבינלאומיים נגד מדינת ישראל ושמירה על תיאום ביטחוני מלא עם כוחות הביטחון הישראליים.
לנשיא טראמפ וגם למזכיר המדינה טילרסון יש קשרים מקיפים עם העולם הערבי, כמו גם עם נשיא רוסיה, פוטין. קשרים אלה יכולים לתרום להנעת תהליך מובנה, מתואם, מבוקר והדרגתי בשירות היעד האסטרטגי של ישראל להיפרד מהפלסטינים וגם לפתיחת אפשרויות לשיתוף פעולה ביטחוני וכלכלי הדוק יותר עם משטרים ערבים מתונים באזור.
בגבול הסורי ישנה טרגדיה בממדים היסטוריים שאין להתעלם ממנה. ישראל תמשיך מצידה לתרום למאמץ ההומניטרי, כולל טיפול בפצועים על הגבול וקליטת יתומים סורים פליטים, ועליה גם לתמוך במאמצים בינלאומיים להקים מרחבים בטוחים. לצד זאת, יש לישראל סיבה לדאגה בכל הקשור לסדר החדש המתעצב בסוריה, ככל שהמלחמה הנוראה שם מתקרבת לקיצה. ישנם שחקנים מדינתיים וא-מדינתיים רבים המעורבים במלחמה ושמתנגדים נחרצות לעצם קיומה של ישראל. על כן, המשך תיאום ביטחוני ומדיני ושיתוף מידע בין ישראל לארה"ב הינם בעלי חשיבות עליונה.
אחד מאותם שחקנים עוינים הפועלים בסוריה היא איראן, בעלת השאיפות שלה להגמוניה תוך התערבות ישירה ודרך שחקני משנה. ההסכם עם איראן שנחתם עם חברות מועצת הביטחון הקבועות וגרמניה הינו בעייתי לישראל מבחינה זו שאינו נדרש לתמיכתה העולמית והאזורית בטרור, כמו גם בכך שאינו מבטיח שלא תהפוך למדינה גרעינית או למדינת סף-גרעינית בעוד כ-12 שנים. גם כנגד הטרור האסלאמי וגם בנושא הגרעין על ישראל וארה"ב לשמור על תיאום מקסימלי, טכנולוגי ומודיעיני.
אפשר לאמץ אופטימיות זהירה לאור הגישה המעשית והעסקית של טראמפ. ישראל לא מבקשת להיות בת-חסות, אלא בת-ברית של ארה"ב, אשר תורמת את חלקה לכל המאמצים הבינלאומיים - בין אם בפעילות צבאית כנגד ארגוני טרור או בתרומתו של משרד החוץ למיגור העוני. ישראל היא אמנם הדמוקרטיה היציבה במזרח התיכון, אבל יש לנו שאיפה שכל בני העמים השכנים לנו יזכו לחיים בכבוד ובחירות באופן דומה.
לבסוף, ישראל היא אמנם הבית של רוב יהדות העולם, אבל יהדות ארה"ב היא השנייה בגודלה, עצמאית וחשובה. אילו היה נפגש מחר טראמפ עם ראש ממשלה ישראלי אחר, הוא היה שומע גם על העלייה באנטישמיות בארה"ב, מגמה שצברה תאוצה מדאיגה מאוד בשנה האחרונה. לכל הפחות בנקודה זו יש לקוות שנתניהו יאמץ קו דומה וברור.
הכותב הוא חבר כנסת מטעם המחנה הציוני ומועמד לראשות מפלגת העבודה. הוא כיהן בעבר בין השאר כסגן רה"מ, כשר הביטחון, כיו"ר מפלגת העבודה וכראש האופוזיציה.