שעות העזרה הנוספת המצויות בידי בתי הספר מוגבלות וקיימות דרישות מדויקות לפיהן קובעים מי זכאי לקבל אותן. אחת הדרישות של המערכת מילד שזקוק לעזרה נוספת או להקלות הנה לגשת לאבחון.
נותנים ריטלין בלי אבחון
קיימים כיום אבחונים שונים בשוק, כאשר בחלק ניכר מהם לא מסתפקים באבחון סוג הקושי אלא מגדירים הילד סובל מ'הפרעת קשב וריכוז' שהיא למעשה הפרעת נפש על פי מדריך האבחון הפסיכיאטרי ה-DSM. למרבה ההפתעה, בחלק מהאבחונים נותנים לילד כדור ריטלין עוד במהלך האבחון ובטרם נקבעה בכלל האבחנה דרך קצת לא שגרתית להחליט אם מישהו צריך תרופה.
חשוב לדעת כי שכיחות הפרעת הקשב וריכוז באוכלוסייה (על פי מדריך האבחונים הבינלאומי ICD) אמורה להיות בין 3-5% כלומר בממוצע תלמיד אחד עד שניים בכיתה. מבט מהיר על המתרחש בבתי הספר שלנו מראה כי בפועל אחוז התלמידים הצורכים תרופות להפרעת קשב בכיתה עשוי להגיע במקומות רבים בארץ לכדי 30% ויותר, פי עשרה (!) מההערכה המקובלת במדריך.
פירוש הדבר הוא שקיים אבחון יתר ורישום יתר מובהק של ריטלין באותו אזור, שהאצבע "קלה על ההדק" ושהמוני ילדים מסתובבים עם הגדרה פסיכיאטרית של 'הפרעת קשב וריכוז' בעוד שאין הדבר מוצדק. ברור גם, שאותם ילדים אשר נוטלים תרופות מעוררות המשפיעות על המוח, כדוגמת הריטלין, עלולים לסבול ללא הצדקה רפואית מתופעות לוואי רבות כגון: האטה בגדילה, חוסר תיאבון, עצבנות, אימפולסיביות, חרדות, כאבי ראש, בחילות, כאבי בטן ועוד.
הפתרון לכך חייב להיות הנחייה ברורה לצוותים החינוכיים שלא לשלוח לאבחוני הפרעת קשב ילדים שנראה כי הקשיים שלהם קלים עד בינוניים, אלא רק מקרים חריפים. כמו כן, נדרשת הנחייה מקצועית ברורה לרופאים להימנע מלרשום ריטלין לילדים במקרים קלים עד בינוניים, כיון שאלה ניתנים לטיפול והתמודדות בדרכים לא תרופתיות.
פרחים במקום כימיקלים
כיצד נעזור, אם כן, לכל אותם ילדים שמפגינים סימנים של קשיי קשב וריכוז, אך אין להם באמת "הפרעת קשב וריכוז" ולכן אין הצדקה אמיתית שיטלו ריטלין? במקרים שכאלה, נדרשים פתרונות מכמה כיוונים.
הכיוון הראשון הוא עזרה לימודית טהורה, היות שלעתים קרובות קושי להתרכז בביצוע משימות נובע לעתים קרובות מהבנה חלקית בלבד של המשימות. ילדים נתקלים בשפע של מילים ומונחים במסגרות החינוך ולעתים מושגים פשוטים שאנו בטוחים שהבינו אינם נהירים להם וגורמים להם לאבד עניין בנושאים הנלמדים ובמשימות שעליהם לבצע.
בנוסף לעזרה לימודית מספיקה ניתן להסתייע במגוון מוצרים טבעיים ותכשירים טבעיים, דוגמת קינדינורם מסדרת מאמא נטורה הגרמנית, המסייע לשפר את הריכוז ושיתוף הפעולה בכיתה בדרך בטוחה ועדינה וללא תופעות הלוואי המאפיינות את הריטלין ודומיו.
ניתן להשתמש בהצלחה בתמציות פרחי באך כדוגמת cherry plum להפחתת ההיפראקטיביות, התפרצויות ואיבוד שליטה, וכן כדאי להקפיד על תזונה מזינה, עשירה בחלבונים ודלה בסוכר במיוחד בשעות הבוקר. בנוסף, ניתן ליטול תוספי תזונה כגון סידן ומגנזיום, שהנם מינרלים בעלי השפעה מרגיעה שאינם גורמים לתלות.
במקרים חריפים יותר יש צורך לעתים להיעזר גם בתערובות צמחים בעלות השפעה מרגיעה אך מגבירת ערנות, ובל נשכח את אומגה 3 שנמצאה בעלת השפעה על כישורים שכליים, ערנות והתנהגות.
היתרון הגדול של תוספי התזונה ושל תכשירים טבעיים, והומיאופתיים במיוחד, הוא שהם מסייעים לילדינו ללא חשש מתופעות לוואי, מנזקים ארוכי טווח או מתלות ולכן ניתנים להשתמש בהם עוד במהלך השהות בגן ובשנים הראשונות של ביה"ס היסודי. למרות שמותר לרשום ריטלין במקרים מסוימים עוד מגיל 6, רופאים רבים חוששים, כמובן, לעשות זאת.
הנקודה החשובה ביותר היא להיות ערים לכך שקשיי קשב וריכוז אצל ילדים יכולים להופיע ברמה קלה, בינונית או חמורה, ולזכור שכאשר לא מדובר במקרה חמור ישנה סבירות גבוהה שאמצעים אחרים, מתונים יותר, יתנו לילדינו תוצאות משביעות רצון ומספקות, ויאפשרו להם שלא להיחשף לתופעות לוואי מטרידות וסיכונים אשר טמונים בשימוש יומיומי לאורך שנים בתרופות.
אילן סלומון הכותב הינו רוקח המתמחה בטיפול טבעי במגוון בעיות אצל ילדים