פרשת השבוע, פרשת "שלח לך", עוסקת בשנים-עשר המרגלים שנשלחים לתור את ארץ ישראל, ובשובם מוציאים את דיבת הארץ רעה. מקשה ושואל רש"י, מדוע נסמכה פרשת המרגלים לפרשת מרים אחות משה, הנענשת בעונש הצרעת על שדיברה סרה במשה? ומשיב, "רשעים אלו (המרגלים) ראו ולא לקחו מוסר".
פעם אחר פעם חוזר המקרא ומזהיר מפני הוצאת דיבה, רכילות ולשון הרע, וכתוצאה מכך מהעונשים הכבדים למוציאי הדיבה והמסיתים. כך גל אוחובסקי בטורו ב"mako” מוציא דיבתי רעה, משמיץ, מסית, מדיח ופוסק עונשים, ואינו בוחל בשום אמצעי להכפיש את שמי.
למעלה משלושים שנה בעולם הספרות
בן שבע-עשרה הייתי כשרכשתי לראשונה את הספר הראשון מכספי עבודתי בחלוקת לחמניות, שאותה עשיתי לפני שהייתי מתייצב ללימודים. ספר היה אז, למרות היותנו "עם הספר", מוצר מותרות, ועל פי רוב המקום היחידי שבו הוא היה בהישג יד היה בספריות.
אבי עליו השלום חינך אותנו לאהבת הקריאה והספרים, אולם מעל לכל, חינך אותנו לכבד את הספרים. כך גדלתי, כך חונכתי וכך חינכתי את ילדיי. בחנות הספרים הראשונה שלי התחלתי לעבוד ב-1 במרץ 1981, ומזה למעלה משלושים שנה אני גאה להיות חלק מעולם הספרות והספרים במדינתנו.
בימים ההם הספרות הישראלית מנתה מספר מצומצם ביותר של סופרים וספרים ישראלים, ולמעלה מתשעים אחוז מהספרים היו ספרים מתורגמים. כיום עולם הספרים הישראלי בנוי על יסודות מוצקים של מאות רבות של סופרות וסופרים ישראלים, המוציאים מדי שנה אלפי כותרים הזוכים להצלחות בארץ ובעולם.
הענף, בניגוד מוחלט לנאמר בטורו של אוחובסקי, חי, פורח ומפרנס בכבוד אלפים רבים של משפחות הנסמכות עליו. בשנה האחרונה, למשל, נמכרו בישראל למעלה מ-15 מיליוני ספרים, שנרכשו באהבה ובכבוד לענף ולכותביו.
חבל שאוחובסקי לא נפגש איתי
בכל שנות עבודתי ראיתי באהבת הספר ובחינוך לקריאה ערך עליון. עבדתי עם לקוחות, סופרים, מוציאים לאור ועוד רבים וטובים מאנשי התעשייה, תוך כבוד והערכה הדדית איש לרעהו. הייתי חלק ממהפכת הקריאה ומהפיכת הספר ממוצר יקר ומתנשא למוצר נגיש ובהישג יד לכל מי שחפץ בכך. נלחמתי בעד – ולא כנגד.
ישראל בשנים האחרונות היא בין המדינות הבודדות במערב בה תרבות הקריאה התפתחה וזינקה לשיאים חדשים, מגמה הפוכה למתרחש בעולם המערבי. טורו של גל אוחובסקי, הסבור משום מה שמעיינות החוכמה הואצלו לו, אין לו על מה להישען. הוא לוקה במקרה הטוב בחוסר ידע והבנה בסיסיים, ובמקרה הרע ברשעות ורוע לב לשמם.
אילו הייתי מגלה טיעון עובדתי כלשהו בטורו, הייתי שמח לענות לו. אולם מעבר להפרחת סיסמאות שחוקות ומשומשות ולמשפט "השבוע דיברתי עם עשרה אנשים מעולם הספרות", לא מצאתי בטורו שום ביטוי להכרה והבנה של ענף הספרים, אלא רחוק מכך, ולפיכך אינני רואה טעם להתפלמס עמו בנושא.
אם אכן נפגש מר אוחובסקי הנכבד עם עשרה אנשים, מדוע לא יכול היה להקדיש כמה דקות ולנסות להיפגש ולשוחח עם נשוא הטור?! "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" שואל הנביא. במקרה של גל אוחובסקי התשובה חיובית. הוא חורץ משפטו ללא עדים וללא טיעונים.
חוסר הבנתו של מר אוחובסקי בענף הספרים מעיד ללא ספק שהוא אינו מביא דברים בשם אומרם, אלא משמש שליח של מי שמעדיף להסתתר ולהתקיף באמצעותו. ואילו הוא, אני מניח, קיבל עליו את השליחות מתוך אמונה כי התקפות מעין אלה יחזירו אותו למרכז הבמה.
האיש מתקשה להפנים שחמש דקות התהילה שלו חלפו זה מכבר לבלי שוב, ושום פרובוקציה לא תשנה את המצב. הוא ממורמר ומשתלח פעם אחר פעם בכל הנקרה בדרכו. בוודאי שאנו בענף הספרים איננו זקוקים לשחקן חיזוק בדמותו. גל אוחובסקי, לך לך לדרכך כי באשת והבאשת.