מאז החלה מתקפת הטרור בערב ראש השנה לפני כשנה מתקיים ויכוח נוקב בנוגע לשאלה האם מדינת ישראל צריכה להחזיר את גופות המחבלים שביצעו פיגועים לפלסטינים או לא. הנושא עלה שוב השבוע כאשר פורסם שמתקיימים מגעים עם משפחתו של המחבל בהא עליאן, שרצח שלושה בני אדם בפיגוע בקו 78 בירושלים בחודש אוקטובר האחרון והפך "סמל האינתיפאדה".
אלו המצדדים בהשבת הגופות טוענים, בין היתר, כי החזקתן היא נטל מבחינת ישראל, שאין איפה לקבור אותן, ושזה לא מרתיע את ארגוני הטרור והמחבלים הפלסטינים. אבל הטענות האלו רחוקות מהמציאות מרחק שנות אור.
ההומניות היחסית של הח"כים הערבים
ראשית, החזרת הגופות משמשת את הפלסטינים להעצמת ההסתה נגד מדינת ישראל והעם היהודי. המחבל, שהופך שאהיד, הוא דגל הניצחון של ההנהגה הפלסטינית – גם בוצע פיגוע וגם "הגיבור" הושב למשפחתו – וכל מסע הלוויה הופך למסע הסתה.
בנוגע לטענה ש"אין מה לעשות עם הגופות": כבר שנים רבות שגופות מחבלים נקברות בבית הקברות לחללי האויב, בין היתר בבית הקברות הסמוך לגשר אדם שבגבול ירדן. בנוגע לטענה שלארגוני הטרור ולמחבלים אין עניין בגופות, אין הדבר נכון כלל ועיקר, והראיה לכך היא העסקאות לחילופי שבויים שנעשו במהלך השנים.
ב-1998, כשנה לאחר אסון השייטת, הוחזרה גופתו של רב סמל איתמר איליה לישראל. זו הייתה הפעם הראשונה ששוחררו מחבלים חיים בתמורה לגופה: 60 עצירים ועוד 40 גופות, כולל זו של האדי נסראללה, בנו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה שנהרג בהיתקלות עם כוחות צה"ל. ב-2006, בתמורה לשחרור גופות החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב שחררה ישראל את המחבל סמיר קונטאר ו-190 גופות מחבלים.
בפברואר האחרון נפגשו חברי הכנסת מהרשימה הערבית המשותפת עם משפחתו של אותו "סמל האינתיפאדה", עליאן, ודרשו את השבת גופתו ללא תנאי ובאופן מיידי. אגב, אותם ח"כים ערבים, ש"ההומניות" עומדת בראש מעייניהם, מעולם לא פעלו, דרשו או ביקשו מהחמאס להחזיר את גופותיהם של חיילי צה"ל הדר גולדין ושאול אורון ז"ל.
המעשה ההומני
חשוב לציין כי גם אלו הטוענים שלחמאס אין עניין בגופות שוגים. לראשי החמאס ברצועת עזה חשוב מאוד להוכיח שהם לא דואגים רק למחבלים היוצאים מהרצועה, אלא גם לאלו שבאים מאיו"ש, והדבר בא לידי ביטוי באופן ברור בעסקת שליט, כאשר עמדו על כך שבין המשוחררים יהיו גם מחבלים מאיו"ש. לכן ברור שלכל גופה שתוחזר במסגרת עסקה עתידית יש ערך רב מבחינתם והם רואים בזה הישג פוליטי.
לאלו הטוענים כי אי השבת הגופות הוא מעשה בלתי הומני, אני רוצה להזכיר שכאשר אתה נלחם בטרור השיקול הראשון הוא שמירה על ביטחון האזרחים. אותם הטעמים עמדו מאחורי ההחלטה של הממשל האמריקאי לזרוק את גופתו של אוסאמה בן לאדן לים. הם לא חשבו ולו לרגע להחזיר את הגופה למשפחתו של הארכי-טרוריסט ולהפוך את קברו למוקד עליה לרגל שיעודד טרור. כשעל הפרק עומד ביטחון אזרחי מדינת ישראל אין מקום לשום שיקול נוסף ואין להשיב גופות מחבלים.
עודד פורר הוא חבר כנסת מטעם סיעת ישראל ביתנו