התרגשתי לשמוע שאתה, האדם החזק ביותר במדינה, מדבר לראשונה על היצורים החלשים ביותר, הלא הם בעלי החיים המנוצלים בתעשיות המזון. לפני זמן לא רב, במהלך ישיבת הממשלה שעסקה בהעברת סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי חיים ממשרד החקלאות, סיפרת כי קראת את ספרו של יובל נח הררי "קיצור תולדות האנושות", ובעקבותיו הבנת כי "לבעלי חיים יש תודעה יותר ממה שחשבנו", והוספת: "זה מטריד וגורם לי למחשבה שנייה". הדברים פורסמו בתקשורת וזכו להד נרחב ברשתות החברתיות, ולא בכדי. דבריך ביטאו היטב את רחשי ליבם של ישראלים רבים, ששמחו לשמוע שגם אתה מוטרד מהיחס המחפיר לו זוכים בעלי החיים. אנשים רבים, ואני ביניהם, נאלצים להסביר שוב ושוב כי אי אפשר להמשיך להתעלם מיצורים שיכולים לסבול בדיוק כמונו, העוברים עינויים קשים, חלקם תוך התעלמות מהחוק וחלקן בשל היעדרו. לכן כה מרגש היה לשמוע את הדברים נאמרים מפיה של אישיות בכירה כל כך.
אבל חשוב מאד שלא תישאר רק "מוטרד". יוזמות חקיקה להגבלת ההתעללות הממוסדת בבעלי חיים קיימות בימים אלה על שולחנות הכנסת והממשלה, ואין אדם שיוכל לעזור בקידומן יותר ממך.
כדי להפחית את ההתעללות בבעלי חיים, חשוב בראש ובראשונה להפסיק להפקיד את החוק בידי מי שיש לו אינטרס להתעלם מהצרכים שלהם. ואכן, באותה ישיבה מדוברת הבעת תמיכה עקרונית בהעברת הסמכויות ממשרד החקלאות למשרד לאיכות הסביבה, עניין קריטי עליו מתנהל מאבק ארוך. נציגי החקלאים עושים וימשיכו לעשות כל שביכולתם לעצור את המהלך החשוב הזה, העלול לאלץ אותם לבצע שינויים ביחסם למי שהם רגילים לחשוב עליו כמכשיר לעשיית רווחים ותו לא, ולכן חשוב שתתעקש על השלמתו.
המודעות צומחת, הגיע הזמן גם לפעול
צעד חשוב בו תוכל לעזור הוא ההקלה בסבלן של התרנגולות בתעשיית הביצים, הכלואות כיום בכלובים צפופים כל-כך עד שאינן יכולות אפילו לעמוד בהם זקוף או לפרוס כנפיים. הצפיפות הזו מובילה אותן גם לתקוף זו את זו, תופעה שהחקלאים מנסים למזער את הנזקים הכלכליים שלה על ידי קיטום המקור של האפרוחים מיד עם היוולדם, ללא כל אמצעי הרדמה (!).
כלובים כאלה כבר אסורים בכל אירופה ובחלקים מארצות הברית, וגם כאן בישראל נערכו סקרים שמצביעים על כך שרוב הצרכנים יעדיפו לצרוך ביצים שלא הוטלו בכלובים - אך משרד החקלאות עושה כל שביכולתו כדי להשאיר את התרנגולות בצפיפות הקיימת.
ועוד לא הספקנו לדבר על הפיטום האכזרי של האווזים (שר החקלאות מתעקש להמשיך לייבא כבדים מפוטמים לישראל, למרות שהממשלה שלך כבר תמכה באיסור על כך), ודוגמאות רבות נוספות שהמקום צר מלהכיל.
לשמחתנו, בתקופה זו אנו עדים לצמיחה רבה במודעות הציבורית ליחסינו לבעלי החיים. הדבר ניכר גם בכמות החשיפות התקשורתיות שהנושא מקבל, וגם במעבר של רבים בציבור לתזונה שאינה כרוכה בפגיעה בחיות. היום כמעט כל מסעדה מציעה מנות טבעוניות (ללא מוצרים מן החי), בכל גלידריה ניתן למצוא טעמים ללא חלב ואפילו מזנון הכנסת הוסיף לאחרונה מנות מטופו וסויה.
בין אם תבחר להצטרף למגמה זו או לא, ציבור גדול של אזרחים ואזרחיות מצפה לראות אותך הופך את ה"מחשבה השנייה" למעשים בשטח, שישנו את היחס המקובל בישראל ליצורים שכפי שכותב הררי בספרו, הינם "בעלי עולם תחושתי ורגשי מפותח", וש"מרבית יצרני וצרכני הבשר, החלב והביצים אינם עוצרים לרגע כדי לחשוב על גורלם".
עומר גינזבורג מתגורר בירושלים, ועוסק בחינוך ובאמנות