הליגה החמדנית בעולם

מי שחשב שהמצב המדיני אצלנו במזרח התיכון זה העניין הכי סבוך ומייאש בעולם, יכול להתנחם. זה לא. סכסוך העבודה השורר בימים אלה ב-NBA לוקח אותנו בהליכה. עובדה - ערך הוויקיפדיה "2011 NBA lockout" יותר ארוך מהערך "הסכסוך הישראלי-פלשתיני", וזה כנראה אומר הכול. ה-NBA בראשותו של המנכ"ל דיוויד סטרן הפכה בשלושת העשורים האחרונים סמל ומופת לניהול תקין ומקצועני, ומושא לחיקוי על-ידי ליגות ספורט בכל רחבי העולם. הקיץ האחרון מאיים להחריב את כל זה.

להלן תקציר האירועים. ביולי האחרון פג תוקפו של החוזה בן שש השנים, המסדיר את החוקים הקשורים לתקרות שכר לשחקנים ואת כל נושא חלוקת הרווחים בין שלושת הגורמים המרכזיים הרלוונטיים – הנהלת הליגה, בעלי הקבוצות והשחקנים. מרגע זה, ומאחר שלא התקבלה הסכמה על חוזה חדש, נכנסה הליגה להשבתה. פירוש הדבר שכל ההכנות לעונה הנוכחית, וארבעת השבועות הראשונים של המשחקים, כבר בוטלו. לקבוצות אסור להחתים שחקנים חדשים או לבצע טריידים; ולשחקנים אסור להשתמש במתקני הקבוצות או ליצור קשר עם מאמנים ואנשי מנהלה. הכול משותק.

רע לקבוצות, רע לערים, רע לשחקנים, רע לליגה

למה זה מעניין? שתי סיבות עיקריות. האחת, משום שכבר שנתיים ידוע שתהיה בעיה עם חידוש החוזה, ולמרות זאת אף צעד משמעותי לא נעשה עד הרגע האחרון. זה כאילו שמודיעים לך, שנייה לפני שאתה עולה על רכבת, שבמרחק חמש שעות נסיעה תקועה מכונית על המסילה. ובכל זאת אתה עולה, ובכל זאת הרכבת נוסעת, ובכל זאת נהג המכונית לא יוצא מהרכב, ואיש לא טורח לתקן, וכולם בדרך להתנגשות הרת אסון.

הסיבה השנייה היא שהמצב רע לכל הצדדים, ולאף צד הוא לא רע יותר מלאחר. זה רע למותג שנקרא NBA. זה רע למורשת של דיוויד סטרן. זה רע לבעלי הקבוצות. זה רע לכלכלה של הערים שבהן הן משחקות. זה רע לחברות שמאמצות את הליגה. זה רע לחשבונות הבנק של כל השחקנים ושל סוכניהם, שניזונים מעמלות. זה רע לוותיקים כמו נוביצקי, דאנקן ובראיינט, שלא יכולים להרשות לעצמם עונה אבודה בשלב כה מתקדם של הקריירה; זה רע לצעירים שהתקדמותם עלולה להיפגע; וזה רע במיוחד לאלה שמצויים בשיאם ורעבים לטבעת אליפות.

מי שלכאורה שמחים הם אנשי הכדורסל האירופי, שאינו מהווה צד בעניין אך נראה כמרוויח הגדול של כל הסיפור, בתור מי שאמור לקלוט שחקנים שכמותם לא נראו בו. אבל בטווח הארוך גם להם זה לא יועיל. אמנם, בואם של שחקני ה-NBA יעורר עניין ויגביר את החשיפה של הליגות המקומיות המשמימות ושל היורוליג המתפוררת. אבל הכוכבים האלה יגיעו לפה על זמן שאול. ברגע שייפתרו הבעיות בבית הם יהיו על המטוס הראשון בחזרה, ובינתיים הקבוצות באירופה ייתקעו בלי תחליפים ראויים ועם כדורסלנים מקומיים מעט ממורמרים. כל תהליכי הבנייה שלהן ייפגעו, והפיקנטריה תתפוגג. זה כמו לתת ג'וינט שמנמן לחולה סופני, שלפחות ייהנה מסטלה אחרונה טובה, שתשכיח ממנו את מצבו האנוש.

השכר הממוצע בליגה: חמישה מיליון דולר

אף צד אינו חף מאחריות על המצב, ובכל זאת, הציבור רוצה דם. הוא רוצה ראש של מישהו, הוא רוצה להאשים. את מי אפשר? קשה לומר - רק עורכי-דין ורואי-חשבון יכולים באמת להבין את הדקויות. אבל בלי להיכנס לכל הפרטים, על כמה עובדות קשה לערער. אחת, הליגה מצויה בהפסדים גדולים כבר שנים. שתיים, רוב הקבוצות, ובמיוחד אלו משווקים "קטנים", מפסידות גם הן כסף. שלוש, המשכורת הממוצעת השנתית של שחקן בליגה היא למעלה מחמישה מיליון דולר; חצי מהשחקנים מרוויחים מעל 2.3 מיליון בעונה, ושכר המינימום עומד על כ-400 אלף. וארבע – למי שלא שמע, ארצות-הברית שקועה במשבר הכלכלי העמוק ביותר שידעה מאז שנות ה-30.

לפי התרשמותי הצנועה, איגוד השחקנים הוא הצד הסרבן, הצד שתוקע את המשא-ומתן. זה חמור במיוחד, כי הוא הצד שיכול להרשות לעצמו להתגמש. גם הגיוני, לאור המצב, שיעשה כך, ולו מטעמי נימוס. ממילא אף פתרון שיושג לא יהפוך את השחקנים למשהו אחר ממה שהם כיום – מיליונרים. כשהאבטלה בארצות-הברית גואה, כשעשרות אלפי משפחות נזרקות אל מתחת לקו העוני, כשהעתיד לוט בערפל, הכדורסלנים – גם אלה שלא ראויים לכך – עדיין מרוויחים משכורות עתק.

אתמול נערכה פגישה נוספת בין הצדדים, אחרי שבעלי הקבוצות הניחו הצעה חדשה בפני איגוד השחקנים. בסופה הודיע האיגוד על דחייתה, וכמו שאומרים All hell is going to break loose. המלחמה המשפטית הנמתחת כמו מסטיק, העקובה מדם, מצויה בפתח, והסוף של כל זה אינו נראה לעין. רגע לפני שכל העונה נזרקת לפח, רגע לפני התאונה, כדאי לשחקנים שיעצרו, ינשמו, ויביטו על עצמם מנקודת מבטו של הציבור האמריקאי המיואש. אולי אז יקבלו קצת פרופורציה.

בין אם העונה עוד תצא לפועל ובין אם תתבטל ותתחדש רק בשנה הבאה, את מה שקורה בימים האלה בליגה הטובה בעולם צריך ללמוד טוב טוב. זה שיעור מאלף על קבלת-החלטות כושלת, התנהגות ארגונית מסורבלת והתנהגות חברתית מעוותת. אבל בעיקר, זה שיעור בסיסי על תאוות בצע.

>> חנינה למשה קצב? השתגעתם?
>> מתה על טראש, מובכת מ"מעושרות"