השבוע, בתשעה לינואר אם לדייק, קיבלתי בדואר מכתב מעיריית ירושלים. במעטפה התחבאה חוברת עליזה וצבעונית שמפרטת כל מיני דברים חביבים שהעירייה עושה למען תושביה במגוון תחומים גדול, תחומים הנעים בספקטרום שבין תרבות לבין סביבה ובין דיור לבין תחבורה. "שווה לחיות בירושלים" סיכמה עבורי החוברת את הטקסט המופיע בה.
עוד במעטפה היה, כמובן, חשבון הארנונה השנתי שלי לשנה הקרובה. הסתכלתי בסכום הנקוב וגירדתי בפדחת, תוך שאני מנסה לשווא להיזכר אם וכמה שקלים יותר אני נאלץ לשלם השנה. לפתע שמתי לב שבצידו האחורי של חשבון הארנונה מופיעה הצעה מעניינת בזו הלשון: "ניתן לשלם את הארנונה בטופס זה עד 8.1.12 ולזכות ב-1% הנחה". אף שניסיתי, התקשיתי להחליט איזו היא החוצפה הגדולה יותר - ההצעה של הנחה בשיעור של אחוז אחד שלם (!) למשלמים תשעה ותשעה אחוזים מראש (הצעה שפירושה המעשי הוא "עם כל הכבוד, אל תשלמו מראש"), או ההצעה לבצע את התשלום המוקדם עד לתאריך שחל בעבר (הצעה שפירושה המעשי הוא "עם כל הכבוד, אין לכם איך לשלם מראש"). בקיצור ולעניין, בכל הנוגע לתשלומי הארנונה מבעוד מועד, קשה לומר ש"שווה לחיות בירושלים".
דמותה ועתידה
ואם בענייני כספים ועיריית ירושלים עסקינן, אז הרשו לי לשתף אתכם בעובדה שאני ממש שמח שסוף סוף הוגש כתב אישום נגד אהוד אולמרט בנושא פרשיית הולילנד. זה לא עניין אישי או משהו כזה. אינני מכיר את הראש לשעבר והוא גם לא מי יודע מה מעניין אותי. אבל מאוד חרה לי שבעת האחרונה החלה מעין ערגת רטרוספקטיבה כזו לתקופת שלטונו של האהוד שאיננו ברק. פתאום אולמרט מפרשן את זה ופתאום שואלים את דעתו על ההוא. פתאום הוא מצוטט פה ופתאום הוא נואם שם. נשבע לכם שפעם אפילו שמעתי מכר עיתונאי אומר (בשיחת חולין חברית, לא במסגרת מחייבת) שהסיבה היחידה שתפרו לאולמרט את התיק המשפטי היא שהוא התקרב יתר על המידה לחתימת הסכם שלום עם הפלסטינים.
אבל חשוב מאוד שלא נתבלבל, חשוב שנפנים כי גם העובדה המצערת שביבי וחבורתו המפוקפקת חוצים קווים אדומים כמעט מדי שבוע, אסור לה שתגרום לנו להתגעגע לאולמרט. גם במצב שבו סותמים פיות לתקשורת, משנים הליכי מינוי שופטים, כולאים פליטים לשלוש שנים בלי משפט ולמאסר עולם על עבירות רכוש (וכל רשימת המכולת הזו היא מהחודש האחרון בלבד) אסור לנו להתגעגע למנהיג ש(לכאורה) מעל באמון בוחריו ועבר עבירות פליליות שונות. חשוב מאוד לזכור שהמאבקים למען השלום, למען הדמוקרטיה, ולמען מנהיגות נקיית כפיים בארץ הזו הם למעשה שמות שונים לאותו המאבק בדיוק. "המאבק על דמותה ועתידה של המדינה" נשמע לי כמו שם די קולע.
בכל מקרה, אני שמח שכתב האישום הזה הוגש כי אני מניח שהוא ישים קץ להקלת הראש בפשעים שנעשו לכאורה. בכל זאת, שוחד שהתקבל תמורת הר זה עדיין קצת יותר חמור ממיילים של חברות טיסה שנצברו באוונטה כלשהי. ועוד דבר קטן - אולי אני נאיבי, אבל יש בי משהו שמאמין בכל לב שעצם העובדה שהנשיא קצב הורשע ונכלא יש בה כדי להרתיע גברים מועדים לפורענות שנמצאים בעמדות כח שונות בכל שדרת הציבוריות הישראלית. וכנ"ל לגבי אולמרט. אם, בתום המשפט, יורשע ראש הממשלה לשעבר בעבירות החמורות המיוחסות לו, ואם יישלח לכלא, אני מאמין שזה יתרום להקטנת תופעת השחיתות בסקטור הציבורי כולו.
אם לקצר את כל הפסקה הזו לסטיקר, הרי שהתקווה והאמונה שלי הן שהטיפול בעבירותיו לכאורה של אהוד אולמרט יצמצם מאוד את קיומן של עבירותיו לכאורה של אבי לוזון.
סוף סיבוב
בסוף השבוע שעבר באו לקיצן שנתיים של הופעות של הדג נחש שהתקיימו במסגרת סיבוב ההופעות של הדיסק "6". הופענו עם ההופעה הזו מאות פעמים בעשרות רבות של לוקיישנים שונים בארץ ובעולם. ואז פתאום זה הסתיים. יום חמישי בבארבי, יום שישי בבארבי, מוצ"ש בזאפה ירושלים וחאלס. נגמר. אז בינתיים זה נעים לי. קצת להרגיע, קצת לחפש חומרים חדשים. ואולי עוד מעט אני אטפס על הקירות.
אבל גם אם כן וגם אם לא אני רוצה לספר לכם שהיה חזק. כל השנתיים בכל הבמות היו חזקות כמובן, אבל איכשהו נחרטו לי דווקא הבמות המאולתרות בלב המאהלים בכל רחבי הארץ במהלך חודשי הקיץ. ואולי זה נוצץ לי רק בשנייה הזו. לא משנה. מה שכן, אם יש לכם איזשהו חלק בשנתיים האלה שעברו עלי - אם הייתם איתנו במאהל, במועדון, או אפילו ברדיו, אני רוצה לומר לכם תודה.