מדהים איך המתנחלים חושבים שלא רק שהם יכולים לחמוס את אדמת האחר ולגור לו בכוונה תחילה בתוך התחת (או להיפך, שכן הם אלה שלרוב מזרימים את שפכיהם אל כפרים מקומיים), אלא שתופעות הלוואי של אכיפת המצב הלא-טבעי הזה לא ייגעו בהם.
רק לדוגמא, כשהגז המדמיע, באמצעותו מדכאים בכוח הפגנות בכפר ניעלין, העז בחוצפתו להיסחף ברוח לתוך ההתנחלות חשמונאים (הבנויה בחלקה הגדול על אדמה פלסטינית גזולה שהיא העילה להפגנות מלכתחילה) - התלוננו תושבי ההתנחלות שהגז מפריע להם ליהנות מיום שישי בסבבה בחצר של הצמוד-קרקע.
היו מקרים דומים בכל רחבי המזרח הפרוע של האימפריה הישראלית, כמובן. כשחיילי צבא הכיבוש, האמונים על החזקת הילידים עם הראש למטה, מעזים במקביל גם לקיים מראית עין של שלטון חוק - כדי שההסברה הלאומית תוכל להמשיך לטעון שאין אפרטהייד ובעצם גם לא כיבוש - ממהרים אדוני הארץ לתקוף אותם בנאצות וגידופים, ולהכריז עליהם כבוגדים בעמם.
לכן הגיוני כמובן שכאשר בטעות נפגע מתנחל (במקרה זה הרב דן מרצבך) מהצורה שבה צה"ל אוכף את הסדר על שכניהם באורח יומיומי, יוכר ההרוג כ"נפגע פעולות איבה" - כי בסופו של דבר, צה"ל הוא גם האויב. כל מי שמפריע ל"יהודי מארץ ישראל" בדרכו באותה ארץ אבותיו, אפילו אם ההפרעה נעשית במטרה להציל את עורו של אותו יהודי - הוא האויב. לעומת זאת, לוחם קומנדו ימי שנשלח לצלול במשך שלושים שנה במי זוהמה וחלאה - אותו צבא עצמו יסרב להכיר בכל קשר בין הסרטן האלים שפיתח אותו לוחם לשירותו הצבאי.
כעת מתחיל גם מחול הגרסאות: כן הספיקו להקים מחסום מאולתר או רק צעקו "עצור"? הנהג שמע והתעלם או לא יכול היה לשמוע? ורק על דבר אחד איש אינו חולק: אם הירוי היה פלסטיני, הדיון כלל לא היה מתקיים. אחרי הכל, פלסטיני, גם אם הוא ישן במיטתו, ומתיישב באותה מיטה למשמע קולות זרים בחדר השינה שלו לפנות בוקר - מותר לירות בו למוות, וצה"ל ימצא שהכוח פעל לפי הנהלים.
בשר תותחים
באותו היום בו נודע שצה"ל הגדיר את עצמו כגורם איבה, הייתה כותרת שמשכה פחות תשומת לב (וחבל), לפיה צה"ל שלח לעומדים לפני גיוס בכפרים הדרוזיים חומר ובו הוסבר לבשר התותחים שמצופה ממנו להילחם "להגנת העם היהודי". לא "מדינת ישראל" - כזו שבה גם להם יש להלכה חלק. לא. "העם היהודי". כלומר באותו היום עצמו התבשרנו שצה"ל מכיר בעצמו כאויב וכגזען.
אז נכון, במקרה ההוא נצפתה תגובה שפויה, והצבא התנצל מיד על הניסוח האומלל, אבל הנזק כבר נעשה. כל בן 18 בין דלית אל-כרמל לבית ג'ן שקיבל את העלון הזה כבר קיבל את המסר - אתה פה כדי לתת, לא כדי לקבל. החיים שלך שווים פחות. וכל אחד מבני ה-18 הללו שמע את השם מדחת יוסף.
קטנות לסיום
• קומישר החינוך גדעון סער עונה לשאלה המגדירה את "סולידריות שייח' ג'ראח'" כארגון טרור ואינו מוצא לנכון לערער על קביעה זו. מגדיל לעשות החבר הכי טוב של ריק פרי, חבר הכנסת דני דנון, שאומר במו פיו ש"השמאל הקיצוני" הוא "נגע שיש להסירו". היינו מדברים על כמה שהטרמינולוגיה הזו מזכירה את השפה של יצירת המופת התעמולתית "היהודי זיס", אבל אסור להשוות.
• אז שכונה שלמה של חילונים צריכה להישאר שבת שלמה בלי מים בברזים כי החרדים, שגרים בכלל בשכונה על יד, לא מרשים לתקן. הגיוני. העיקר שאירן זה המקום האפל ההוא, שבו הדת משתוללת ומחרבת לאזרחים את החיים. פה הכל סבבה.
האם צריך להכיר ברב מרצבך כנפגע פעולות איבה? דונו בתגובות