נשיא המדינה שמעון פרס אמר לאחרונה שלא יעלה על הדעת לגרש 400 ילדים זרים. מה כתבו עליו בטוקבקים? "שמעון פרס מלך התרגילים המלוכלכים... האיש הזוי...". הם תוקפים את נשיא המדינה במילים בוטות וקשות. מדוע? זכותו של נשיא המדינה לנאץ ולקלל, וזכותכם להביע את דעתכם.

גם אני דיברתי על נושא קצת רגיש. מיד באו התגובות: לך לאירן, לך לסוריה, לך לעזה... הייתי בעזה הרבה, גם בקורס קצינים, גם ככתב שטחים. אבל אני לא הולך לשום מקום. אני ושני הילדים שלי נתנו למדינה שנות שירות יותר מ-5000 בחורי ישיבות, שחלק מהם כתבו את התגובות האלה. אתם לא תלמדו אותי מה זה להיות ישראלי.

זכותי לומר מה שאני חושב. אני באמת חושב שמדינת לאום היא מדינה לא דמוקרטית. מה, אסור לומר את זה? זו המדינה שלנו. שלכם ושלי. תאמרו דברים קשים, תבקרו. אבל למה לקלל? אתם רוצים להמשיך לקלל? תקללו, אבל אני נשאר כאן, איתן בדעותיי.

>> לפוסט הקודם שלי: "עבודה ערבית" מחזקת סטריאוטיפים
>> הכירו את כל נבחרת הבלוגרים