בין ברווז גרעיני לדרבי מפלצתי, בין איום אירני לאסון ספורטיבי, יש אדם אחד שבתוך כל קלחת המזרח-תיכונית הישנה הזו, קשה לפעמים להאמין שהוא משלנו. איכשהו, למרות שהוא מתקרב לעשור העשירי של חייו, למרות שדבקה בו תדמית של חתרן בלתי נלאה, למרות שכולם טענו שהוא לוזר, למרות כל זה נשיא המדינה שמעון פרס מצליח מפעם לפעם להמציא את עצמו מחדש בקצב מסחרר. וכך, אחרי רזומה שכולל הסכם שלום, קונצנזוס נשיאותי והזדקנות מחמיאה, הברנש הכי אירופאי מהודו ועד כוש מבקש שתהיו חברים שלו בפייסבוק.
אז לעזאזל עם כל הזנגה זנגה והפסקול שמזכיר את ד"ר אלבן של לפני שני עשורים – מה, לא תתנו לנשיא שלכם בלייק? לא תעשו שייר לחלום על שלום? לא תאמינו לו שכל זה אפשרי ותתנו לזה צ'אנס למרות החרדות והאכזבות שלכם? לא תוותרו לו על הצפת הפיד שלכם באינסטגרם? ברור שכן; מכיוון שיותר מלחיצת היד של אתמול, הנגיעה לצעירים של היום וההשלמה עם הטכנולוגיה של מחר, הוכיח הבוס האמיתי של המזרח התיכון השבוע שהוא באמת ובתמים מאמין בשלום, בחדש ובחברות. והדרך, האמונה וההתמדה של הנשיא מוכרחות סופסוף לרגש אותנו, ברמה של עור ברווז גרעיני.
מי הבוס?
שאפו גדול לגיל מסינג, יועץ התקשורת של ציפי לבני, על הנחישות והיעילות, על יכולת ההקלטה והתשאול, תכונות שהביאו בסופו של דבר למציאת מזמין הסקר שלפי תוצאותיו שאול מופז מקבל יותר מנדטים מיו"ר המפלגה. על פי הודאת או פליטת הסוקרת, מדובר בסקר "מטעם מפלגת קדימה" – ולכן, מכאן ועד הטייה, הכוונה, חוסר אמינות ושאר האשמות, המרחק מאוד קצר. מצד שני, אם את נשמעת כמו בת יענה, מתנהלת כמו בת יענה ומתופפת כמו בת יענה, בכלל לא בטוח שאת יודעת לאכול ברווז גרעיני.
בעולם הפוליטיקה הישראלי, המהלך של מסינג יכול להשאיר אותו הרבה שנים בתפקיד, לייצר סביבו באזז חיובי ולגרום לו להגיע מאוד רחוק. אבל בתעשיית הטלוויזיה האמריקנית היו מביטים על הסיפור הזה בבוז. השבוע שודר ב-yes הפרק השביעי של "בוס", הסדרה שמתיימרת להיות בהרבה מובנים "הסופרנוס" הבאה. בפרק הזה, אחד הפרקים המבריקים בתולדות הטלוויזיה, ראש העיר שיקגו, טום קיין (קלסי גראמר המושלם), מוכר אדם קרוב שניות אחרי שיחת טלפון קורעת לב בין השניים, מצליח לעלות על זהות המדליף מתוך הלשכה שלו, מעניק תצוגה מורטת שיער של התעללות רגשית – והכל עם הגב אל הקיר, בין הפטיש לסדן, כמו ברווז גרעיני רגע לפני שהוא מגיע למטווח או סתם מגלה שהאורניום דולף. אבל בישראל, כמו בישראל, מספיק ללחוץ על כפתור ההקלטה כדי לזכות בתהילת עולם.
הכי הכי בקטנה
אז מה אתם אומרים – הברווז הגרעיני יתגלה כברווזון מכוער או כברבור יפה תואר?