מה עכשיו חתונה בהפרדה?!

בס"ד

לפני חודשיים התקבל בנייד הלא כשר שלי הסמס הבא: "הי מותק, שמעתי על אחותך, מזל טוב! תגידי, מה הכוונה ב'חתונה בהפרדה'? גם אחותך נהייתה קיצונית כמוך? יש פרוטקציות לבת דודתך הותיקה? ותודיעי לאמא שלך, שאין סיכוי שאני לובשת חצאית. נשיקות". כך ניסחה בת דודתי בחינניות, פחות או יותר, את מה שכמעט כל שאר האורחים היהודים שלנו, שטרם החליטו לשמור תורה ומצוות (כלומר חילוניים, למניינם), רצו להגיד, אמרו, או התביישו לומר.

"בהפרדה זה אומר בהפרדה. ב-ה-פ-ר-ד-ה מוחלטת. תדמייני שני אולמות שונים לגמרי, רק שהם צמודים אחד לשני. ולא, את לא תוכלי להציץ באולם השני. ולא, את גם לא תוכלי להכניס מצלמה נסתרת לעזרת גברים. לא תוכלי לעשן יחד עם ליאת במרפסת ולהסתלבט על פאות הדוסיות. וממש, אבל ממש לא תוכלי לתחקר את החברים של החתן בטענה שאת 'רק מחפשת לי שידוך', אז תשאירי את מגירת הציניות העסיסית שלך בבית ;) חתונה בהפרדה זה חתונה שאת נטו באה לשמוח ולשמח. אין מניעים נסתרים. רק קדושה וטהרה. אל תדאגי, האוכל יהיה כל כך טעים ורב שאת תיהני, עוד תחזרי בתשובה שלמה. אה, ואמא פה מוסרת שתלבשי מה שבא לך. אפילו את חליפת האיומים שלך מפורים חחח. ד"ש ונשיקות לקטנים, נשמה!"

מתוך קנאה

בגיל 75 אמרו לו לך לך. מארצך, ממולדתך, מבית אביך. מכל מה שהיה שלך, מכל מה שהכרת ואהבת לאהוב, תתהלך בארץ לא זרועה, בחולי ורעב, ובלי היכולת להביא ילדים לעולם. וזה לא נגמר שם. בגיל 99 תעבור ברית מילה לאור יום ובידיעת כל המבזים. וכשכבר תזכה לבן זכר, ותידרש להשיבו ליוצרו, יבוא לבסוף מלאך ויאמר לך "אל תעקוד את בנך ויחידך". אתה, בכזה טוהר לב, עוד תחשוש שאולי זה בעצם מתוך כך, שאינך ראוי להקריב אותו.

אברהם אבינו. היהודי הראשון. זה שהוריש לכולנו את הסיבה שלימים תהיה תירוץ מדעי עבור כל הגויים לעבור את טקס הברית מילה. זה שהיה נשוי לאישה שהסעירה את רוחות העולם ביופייה. זה שהוא גיבור חסד שאין שני לו. זה שבחר להדר במצוות הכנסת אורחים רק כדי לפאר ויכוח פילוסופי על קיום קונו, כשיודו לו, ויענה "הודו לה' כי טוב".

לפעמים בלילה, כשאני מסתכלת סביבי ולא מבינה איך הגעתי לכאן, כאן - למדרשיה חרדית, כאן - ללמוד הלכות כשרות על דקדוקם, כאן - לשמירת דקויות הצניעות בספירת דינרים (כשהכל מתוך הודיה נצחית על עקידת יצחק הפרטית שלי, שעשיתי מרצון חופשי, לפני יותר משנה), מתעורר אצלי קול פנימי מתוק וכנה שעונה לי: "הבית היהודי". אני מנסה להשתיק אותו, כי בכל זאת, לא נעים להודות לקב"ה שתחילה התקרבתי אליו רק מתוך קנאה על הזוגיות של בית יהודי. אבל אין מנוס, זו האמת לאמיתה. וקיצוניות היא בריאה רק כשזה נוגע לאמת שלך. הרי אם ישאלו אתכם כמה זה 5 ועוד 5 אתם תענו 10, נכון? לא 9.9, או 10.1. אז למה באמת המתמטית הזו זה בסדר להיות קיצוני ומוחלט?

בגדים צנועים

כמעט כל המוזמנים לחתונה הם חילונים רחוקים, ובמשפחתי מאד חששו שירגישו כמו פיל מרוח דבש בשדה כוורת. אבל מהאירוסין, דרך ההזמנה החרדית (מינוס הערת הצניעות הידועה לשמצה) ועד לכסא הכלה ביום החופה - הכל התנהל בסיעתא דשמיא מצמררת. בהדרגה אפילו ההערות על השימוש בכלים חד"פים בבית הוריי, שהרימו הפקת אירוסין דוסית לעילא ולעילא, הוחלפו בשירי שמחה שסחפו גם את אחרון האורחים.

לתדהמתי כולם ביקשו להשאיל בגדים צנועים, והתעניינו במנהגי החתונה, שכללו קשתות מזהב, ביצים ריקות ממולאות בקונפטי שנזרק לאוויר, חצאית כלה בקוטר של חצי מגודל האולם, במרכזו הכלה ומסביבה המשמחות, ובעיקר טונות של קדושה. אי אפשר להסביר את הרטט שעובר בגוף במעמד התקרבות החתן אל הכלה. זה משהו אחר. אינטימיות קוסמית. יש לכל זוג את הסוד שלו, ואתה נשאב פנימה בלי לשים לב.

"אני לא זוכרת מתי התרגשתי ככה מהעובדה שאני יהודיה. אל תצטטי אותי כי אני אכחיש, אבל יש בזה משהו אלוהי. הרהור תשובה אתם קוראים לזה? מפחיד. יום טוב מותק! ותודה :)". כך היא סיכמה למחרת את מה שכולם אמרו בעיניים.

>> לפוסט הקודם: מה לובשים לחתונה חרדית?
>> מורשת רבין? אין כזה דבר

כתובת למשלוח הודעות, שירים בקדושה ודברי תורה לאוריין: makorianreiss@gmail.com

תעמדו על שלכם, על זכות אבותיכם. להיות יהודים – מכל המשתמע מכך.