גם אני נפלטתי השבוע לאירופה. ביקשתי מקלט אקלימי. זה עלה לי 550 שקל בטיסת לואו קוסט (שזה תכל'ס טיסת צ'יפ, אבל "לואו קוסט" נשמע יותר טוב). כמו מונית מבאר שבע לנתניה (מי לוקח מונית מבאר שבע לנתניה?). וזהו. פשוט נרדמתי על כיסא, ואחרי ארבע שעות התעוררתי עם מטרייה בוורשה.

מעולם לא הייתי בוורשה. אין לי שום קשר לפולין (אני ככל הנראה האשכנזי היחיד בעולם שאין לו שום קשר לפולין). ובכל זאת אני גר עכשיו בדירה של יוצר סרטים דוקומנטריים בשם מילוש. אני ישן במיטה של מילוש ומתקלח במקלחת של מילוש ותוהה אם זה לגיטימי לגמור את החלב שמילוש השאיר במקרר. מעולם לא פגשתי את מילוש. שכרתי את הדירה שלו ב-Airbnb.

וזה שונה מסתם לישון במלון. כי במלון אתה תייר, ובדירה של מישהו אתה מהגר זמני. תיירים רוצים להספיק משהו, לעשות וי על משהו. הזמן שלהם יקר. המלון עולה להם הון. הם חייבים להספיק את הכנסייה ההיא ואת הארמון הזה. אני סתם גר פה לשבוע. אני עושה קניות בסופר ולוקח את המחשב לעבוד בבית הקפה.

אז אני רואה את זה. אי אפשר לעבוד עלי. אני רואה איך הם חיים. אני רואה את הדירה של מילוש. אני רואה את הרהיטים של מילוש ואת מכשירי החשמל של מילוש ואת חשבונות החשמל והאינטרנט של מילוש. אני רואה כמה עולה למילוש לקנות קוטג'. אני רואה כמה עולה למילוש לקנות מילקי. אני רואה כמה עולה למילוש לקנות את אותו דאודורנט שאני משתמש בו – ואפילו ברשת "סופרפארם" הישראלית, שפתחה סניף ממש ליד הבית של מילוש.

שוכרים בחו"ל - ורשה (צילום: תומר ושחר צלמים)
מהגר זמני מול נוף ורשאי | צילום: תומר ושחר צלמים

ובסוף היום אני יושב בבר של מילוש עם כוס הג'ק דניאלס ב-13 זלוטי שלו (שזה בערך 13 שקל, למי שחשב שמדובר פה על יורו, לעומת 40 שקל ויותר בתל אביב), ופתאום אני מבין את זה. פתאום אני מבין למה הישראלים מודאגים כל כך ממשבר ההגירה באירופה. לא כי אכפת להם מהדמוקרטיה בגרמניה או משירותי הרווחה באיטליה. הישראלים מבואסים מההגירה לאירופה כי הם אלה שרוצים להגר לאירופה. הם כועסים על הערבים שתופסים להם את המקום.

בכנס TheMarker לכלכלה שיתופית שנערך בשבוע שעבר חשפה בכירה ב-Airbnb ש-115 אלף ישראלים בשנה משתמשים באתר. 115 אלף ישראלים הופכים בכל שנה למהגרים זמניים. הם רואים כמה עולה כרטיס קולנוע בוונקובר וכמה עולה קורנפלקס בליסבון. אי אפשר לעבוד עליהם יותר עם כל מיני "שלא יעבדו עליכם" בסגנון פרקליטו של החזיר נחמיה שטרסלר. לכמה ימים בכל שנה הם חיים את החיים האירופיים הטובים. בשנים האחרונות עשרות אלפי ישראלים הוציאו דרכונים פולניים ורומניים וגרמניים. ככה אפשר גם להגר וגם להישאר פטריוט. להגר זמנית. רק לשנה או שנתיים. או שלוש. עד שירדו המחירים או יעלו המשכורות. עד שאפשר יהיה לקנות דירה במרכז.

אז כן, צודקים האירופאים שלא מבינים מאיפה נפלו עליהם הפליטים הסורים. צודק ראש ממשלת הונגריה, שאמר השבוע שאותם פליטים שממשיכים לצעוד מערבה אחרי שכבר הגיעו למדינות בטוחות, כמו טורקיה או מקדוניה, "רוצים לחיות חיים גרמניים". אבל מי לא רוצה לחיות חיים גרמניים? חיים גרמניים פירושם משכורת גבוהה, מוצרים זולים, שירותים מעולים ורשת תמיכה סוציאלית שלא נותנת לאף אחד ליפול. למה שהם יעצרו במקדוניה? הם פליטים, לא אידיוטים.

גם הישראלים רוצים לחיות חיים גרמניים. ואם לא יתנו להם את החיים הגרמניים שלהם בישראל – הם יחיו אותם בגרמניה. או בפולין. בשכונה קטנה על גדות נהר הוויסלה, מוקפת אויבים סורים ומצרים וירדנים ולבנונים – אבל עם כוס ג'ק דניאלס ב-13 שקל.