לייק קטן לילד, איגנור גדול להורה
כולם אוהבים סרטונים חמודים ברשת, ואין יותר חמוד מילדים רוקדים, רצוי שמנמנים ולבושים רק בתחתונים. אין ספק שכמה מהילדים האלה מוכשרים, אבל הורים יקרים – למה אתם חייבים להשפיל אותם מול כל העולם?
אין ספק שיש ילדים מוכשרים מאוד, וחשיפתם ברשת יכולה לתת להם ולמשפחתם את הפריצה המטאורית לה ייחלו. כמה ילדים כוכבים אכן צמחו באינטרנט, ולמי שלא מאמין יש לי רק שתי מילים לומר – ג'סטין ביבר. אבל למה לא להפוך את הילד לכוכב בצורה מכובדת? למה הצחוק חייב להיות על חשבון הילד ו"פגמו" המשעשע? ולמה ילד הודי שמנמן צריך לרקוד כשרק תחתונים לגופו? תקראו לי ארכאית, שמרנית או סתם פדופילית, לי זה מציק בעין, וגם ככה הראייה שלי כבר לא מה שהייתה.
"הוא עוד יודה לנו"
התופעה הזו לא חדשה. תכניות טלוויזיה כמו "פספוסים" שגשגו על טהרת סרטונים ביתיים מצחיקים של ילדים וחיות בית. אז לפחות הם עברו צנזורה כלשהי או טשטוש קל כדי להגן על הילדים, בדרך לפרס הנכסף - מכונית. אבל היום אנחנו ניצבים מול הדור הבא של סרטונים ביתיים. הפרס המדומיין גדול יותר (קריירה בבוליווד?), ומכאן גם התחרות על לב הצופה. ואם כבר עכשיו הורים לא מפחדים לבייש את הילד שלהם מול כל הרשת, מה יקרה בדור הבא של הסרטונים?
נראה שתרבות הרייטינג והחלום הגלובלי כי "מעז ייצא חוזה טאלנט", גורמת להורים לאבד את שיקול הדעת. מה שבטוח, בפעם הבאה שאראה את האחיין המצחיק שלי רוקד באופן פסיכדלי ומקשקש ללא הפסקה, אחשוב פעמיים לפני שאציע להעלות אותו כעולה ליוטיוב. מה לעשות, יש פדיחות שצריך לשמור לערב משפחתי או לכל היותר לבר-המצווה שלו. אם הוא מאוד רוצה, שיחכה לגיל 16 וירוץ להשפיל את עצמו.
הייתם נותנים לילד שלכם להצטלם ככה? תענו לנו בטוקבקים








חדשות




= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















