נתניהו. יבלום את המחאה? (öéìåí: חדשות 2)
ביבי, כמה שווה רופא מרוצה? | öéìåí: חדשות 2

אנשי ראש הממשלה "חישבו" שהעלות של כל המאבקים החברתיים היא 60 מיליארד שקל. זה אמור להבהיל אותנו. אבל המספר הזה מגוחך, ובמיוחד מגוחכת הגישה מאחוריו. בלשכת רה"מ עוד חושבים שאפשר "לסגור עניין" על מספר כלשהו – "ניתן להם כמה שקלים ושיקפלו את האוהלים". זה לא ילך. אנחנו לא מדברים על "סל הטבות" שעלותו כך וכך – אנחנו מדברים על מדיניות אחרת, גישה שונה לחלוטין.

האוצר מודד את הכל בכסף. אבל אנחנו דורשים לראות את הדברים במשקפיים של שוויון וזכויות האדם. כמה שווה השוויון? וכמה עולה האפליה? אבל אם באוצר מסוגלים לדבר רק במושגים של הון, אז צריך קודם כל לדבר על "ההון האנושי". אם למשל נעלה את שכר השוטרים, שהוא בושה וחרפה, ב-2000 שקל בחודש לשוטר בדרגות הנמוכות שקורע את עצמו בשטח. תהיה כאן "עלות" לאוצר, אבל גם נקבל שוטר הרבה יותר טוב. זה הון אנושי.

כמה שווה שוטר מרוצה? מורה מרוצה? רופא מרוצה? כמה שווה הטיפול הטוב שהם נותנים לנו? וכמה שווה הילד המרוצה של השוטר המרוצה, ולאיזה הישגים הוא יוכל להגיע אם אבא שלו יוכל לשלוח אותו לחוג מחשבים או לקנות לו גיטרה? כך שאפילו אם נכריח את עצמנו להסתכל על כל הדברים שבעולם דרך החור שבגרוש, וננסה למדוד הכל בכסף - אפילו לפי הגישה העצובה הזו, נרוויח הרבה יותר (כן, גם כסף) ממדיניות חברתית שפויה.

או למשל תחבורה ציבורית. נסיעה חינם באוטובוס או רכבת נשמעת דבר מופרך מבחינה "תקציבית". אבל אם לוקחים בחשבון את העלויות והנזקים האדירים (במיליארדים של שקלים) של הרכב הפרטי - הפקקים, התאונות, אובדן שעות העבודה, התשתיות, משבר החניה, הדלק, הזיהום ועוד - הרי ההשקעה בתחבורה ציבורית מתוחכמת תחזור למדינה ולמשק בפי כמה וכמה, כן גם בשקלים.

כך שהבעיה היא לא שדרישה כזו או אחרת של המפגינים "עולה הרבה כסף". הבעיה היא בגישה הכללית של הממשלה והעומד בראשה. נתניהו הוא אידיאולוג של קפיטליזם קיצוני. אנחנו לעומת זאת רוצים סוציאל-דמוקרטיה. זו התנגשות ערכים. ביבי מאמין שאת העוגה צריכים לאכול אלה שמצליחים לקפוץ עליה ראשונים, ומי שלא נשאר לו – בעיה שלו. הוא חושב שזה מעודד "תחרותיות", "מצוינות". אנחנו חושבים שזה מעודד חזירות. כי לכל אחד מגיעה הזדמנות. ואלה שלא מקבלים עוגה לא נעלמים. הם חיים בינינו, במצוקה, במרירות, והחיים של כולנו רעים יותר. "אל תהיה חזיר", אומרת אמא לאחד הילדים שמנסה לחטוף הכל. "תתחלק עם האחים שלך. תזכור - מי שאוכל לבד, נשאר לבד".

עכשיו ינסו לזרוק כמה פירורים, כדי לנסות ולרצות את המפגינים בסקטור כזה או אחר. אבל מדיניות היא עניין כולל. וכדי שמדיניות תצליח היא חייבת להיות עקבית ומקיפה. ואני לא רואה את ראש הממשלה הזה מוביל מדיניות כזו, המנוגדת לכל השקפת עולמו.

>> לפוסט הקודם שלי: למה פוליטיקאים מתים על "פולישוק"
>> "נתניהו, המחאה לא עומדת להיגמר בקרוב"