אין תמונה
אמינה עראף, הבלוגרית הסורית הלסבית. או שלא

הזדמן לי השבוע לקרוא את סיפורן המרגש של מספר לסביות המתגוררות בדמשק. הן מתמודדות עם החיים בצל קהילה גאה במדינה ערבית על סף מהפכה, ולמעשה נמצאות תחת דיכוי כפול - בשל זהותן המינית ובשל היותן מתנגדות למשטר. אחת מהן, אמינה עראף, העידה על עצמה כאינסיידרית האולטימטיבית למחאה הסורית וכתבה מדי יום על החיים בדמשק לעומת ארה"ב, ועל אביה שהיה מודאג מיציאתה להפגנות.

כל מה שנכתב בפוסטים אמיתי - סוריה באמת קיימת, באמת יש בה הפגנות ובאמת המשטר בה נורא אלים. הדבר היחיד שלא נכון הוא הסיפור האישי. כעבור יומיים הודו שני אמריקאים שהתחזו לאותן בלוגריות. אחד מהם התנצל ואמר שעשה זאת למטרת פרסום אישי והתמכר לניהול זהות בדויה. השני הלך על טיעון המניעים הפוליטיים/ אמנותיים ואמר שרצה להגביר את השיח על מה שקורה במדינה.

באופן טבעי, המהלך גרר הרבה ביקורת. היו שטענו שיש לכאורה הרבה בלוגרים דו מיניים אמיתיים במזרח התיכון שנפגעו מזה. אבל אני הכי בעד המצאת זהויות. כל עוד אתה מדייק בעובדות וכותב ביום הנכון את המיקום הנכון של איזו הפגנה שאליה הלכה הדמות הפיקטיבית שלך - באיזו מידה זה באמת משנה שהמצאת את הדמות? זה לא שהשקר הולך איתך לקבר. מייד אחרי שהפעילה המזויפת שהמצאת "נהרגה" או "נאנסה" על ידי חיילי מרינס או צבא קדאפי, תלוי בהתפתחויות, אתה יוצא לאור עם הסיפור ומגלה לעולם שעבדת עליו.

ירי באזרחים - לא סיפור, לסבית שנחטפה - כן סיפור

העיתונות במערב תמיד רוצה למצוא בלוגים עם סיפור אישי מטורף תחת אש במדינה ללא חופש עיתונות. זה אף פעם לא יקרה. גם באיראן כל הבלוגים המעניינים היו מומצאים (הטוויטים דווקא היו אמיתיים, תוך כדי הפגנה יש זמן לצייץ אבל לא לכתוב יומן).

הדבר היחיד שמציק לכל מי שדבק בעקרון האותנטיות הוא שהסיפור נחשף. עד אז כולם היו הכי בסדר איתו. הכותבים המוכשרים של הבלוגים הודו באומץ רב שאינם בדמשק (מה הטעם להתנצל?). אבל מי שהרגיש חמלה כלפי הבנות יכול עכשיו להמיר אותה בחמלה זהה למי שעדיין תקוע בסוריה ונלחם בחירוף במשטר. המצב כל כך בקנטים שגם אם ייפתח בלוג שמתאר את לבטי ליבו של אסד בגוף הראשון, למשטר ייקח חודשים להודיע שלאסד אין וורדפרס (תוכנה לעיצוב בלוגים).

אגב, מעניין שאתרים רבים בארץ ובעולם טרם מחקו את הדיווח המקורי על כך שבלוגרית לסבית בדמשק נלקחה על ידי השלטונות. מי שמגיע לידיעה דרך גוגל יכול לחשוב ש"אמינה עראף, בלוגרית סורית-אמריקנית בת 35, נחטפה ביום שני בדמשק על-ידי שלושה גברים חמושים, ככל הנראה על רקע מעורבותה בתנועת המחאה". העמדת פנים מקצועית - באמנות, בפוליטיקה ובמדע תמיד תוכל למנף מציאות מדכדכת.

>> לטור הקודם שלי: האם גלגלצ מצנזרים את איה כורם?
>> נמרוד קמר בטוויטר