אין תמונה
אפילו הליטאים לא מקבלים את הפסק של הרב עובדיה

בימים אלה מתנהלת מלחמת חורמה פנים חרדית בנושא הגיורים בצה"ל. אחרי שהרב עובדיה יוסף הוציא פסק הלכה המכיר בגיורים הנערכים בצה"ל כגיורים "כשרים", הרבנים הליטאים ובראשם הרב אלישיב יצאו נגדו באופן מופגן ובוטה. הם אף הגדילו לעשות, וביקשו לארגן עצרת המונים שתצא נגד פסק ההלכה. חשוב לציין שפסק הלכה זה נכפה על הרב עובדיה וש"ס עקב הצעת החוק של ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), שביקשה לקבוע שהרבנות הצבאית לא כפופה לרבנות הראשית.

אנשי ש"ס ונאמניו של הרב עובדיה יוסף נפגעו מאוד מהיציאה הפומבית של הליטאים נגד הפסיקה של הרב, ואף איימו באופן חסר תקדים להחרים את הכשרי הבד"צ של העדה החרדית - אחד ממקורות הפרנסה העיקריים של העדה. האיום המפורש וההתנגחות ההדדית של הגורמים החרדיים הובילו למעין פשרה על פיה אנשי הרב יכירו בגיורי צה"ל, במידה ואותם גרים יוכיחו שמירה על אורח חיים יהודי-הלכתי. זאת אומרת: בפועל, מדובר בגיורים על תנאי, פשרה שגם תוקפה עומד בסימן שאלה גדול נוכח הפרסומים האחרונים בבטאון "יתד נאמן", שופרו של הרב אלישיב.

לכאורה מדובר בעימות פנים-חרדי, מאבק פנימי בין קבוצות דתיות קיצוניות המבקשות להבטיח את כוחן הפוליטי והחברתי, שאינו רלוונטי למרבית אזרחי ישראל. אך לא כך הדבר. במציאות החוקית והפוליטית בישראל, הרבנים הללו מחזיקים את המפתח לאזרחות שוות זכויות במדינה.

אותם רבנים, בכפוף לאינטרסים הכלכליים והפוליטיים שלהם, קובעים מי יכול להינשא בישראל, כיצד והיכן ייקברו אזרחי המדינה, ומה יהיה הסטטוס האזרחי שלהם. הם, המעודדים את חסידיהם לא ליטול חלק פעיל בחברה הישראלית, קיבלו את הזכות הבלעדית לקבוע מיהו יהודי, וכנגזרת מכך כיצד אזרחי ישראל יחיו את חייהם הפרטיים. נוצר מצב אבסורדי בו אנשים המקריבים את חייהם למען מדינת ישראל ואזרחיה נתקלים בקשיים ובדלתות טרוקות כאשר הם מגיעים לנקודות משמעותיות ביותר בחייהם.

לחסל את המונופול האורתודוכסי

צריך להודות על האמת: רבים מאלה המבקשים לעבור גיור במסגרת צה"ל אינם מעוניינים באישור הלכתי-אורתודוכסי ליהדותם. הם לא מעוניינים לחיות אורח חיים דתי, ולא רואים עצמם חלק מן היהדות ההלכתית. כל מבוקשם הוא השתלבות בחברה הישראלית וזכויות אזרח בסיסיות. בהחלטתם להיכנס לתהליך המורכב והמשפיל לעיתים של גיור אורתודוכסי, הם מעוניינים להבטיח לעצמם את היכולת להינשא, להתגרש ולהיקבר במדינה בה הם חיים.

לכן, במצב הנוכחי לא נותר למנהיגות הפוליטית הישראלית אלא לקבל החלטה אמיצה שתאפשר לציבור רחב בישראל להרגיש כאן בבית. צעד ראשון הוא נטרול המונופול האורתודוכסי על הגדרת היהדות במדינת ישראל. מדינת ישראל צריכה להצטרף ליהדות העולם ולהכיר בעובדה שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי, ועל כן יותר מדרך אחת להצטרף לעם היהודי.

ישראל צריכה לחבר בחום את המסגרות היהודיות הפלורליסטיות ובראשן התנועה ליהדות מתקדמת והתנועה המסורתית, שמאפשרות פרשנות אחרת ומתקדמת יותר לאורחות החיים היהודיים. במישור המעשי, יש להקים מסלול התאזרחות ונישואין אזרחיים, שיאפשר לכל אדם לבחור את האופן בו הוא רוצה לחיות את חייו. מסלול זה יהווה פיתרון לאלפי פסולי חיתון, אנשים שיהדותם מוטלת בספק על ידי הממסד האורתודוכסי, זוגות חד-מיניים וסתם אזרחים מן השורה שלא מעוניינים לקחת חלק בממסד הרבני.

>> הטור הקודם שלי: למה לחרדים יש קווי אוטובוס מוזלים?
>> רסל: שונאים אותי כי עזבתי את העולם החרדי