אודה ולא אבוש: האלבום שאיתו אני מבלה את רוב זמני הפנוי בתקופה האחרונה הוא Neighborhoods, החדש של בלינק 182. מניח שדעות קדומות יגרמו ללא מעט אנשים להתרחק ממנו, וזה חבל, אבל אותי כל מה שמעניין כרגע זה איפה להשיג חולצה שעליה מרוח הפרצוף של טראוויס ברקר, המתופף שלהם. את בלינק מחזק האלבום הכפול שמלווה את הסרט של פרל ג'אם, שגם אם בסופו של דבר הציון שלו בינוני, עדיין כולל לא מעט קטעים ששווים את ההשקעה, בראשם, לטעמי, הביצועים בהופעה ל-Garden, ל-Thumbing my Way ול-Better Man. עוד פרל ג'אם ממש מיד (מה לעשות, אלו הימים שלהם), אבל חוץ מאדי ושות' יש גם לא מעט מוזיקה נוספת שהצטברה בשבועות האחרונים. הנה זה בא, כולל לא מעט קאברים וגם כמה הפתעות.
Metallica – For Whom the Bell Tolls
קודם כל כבוד לאחת מהלהקות הגדולות והחשובות ביותר בהיסטוריה של הרוק, שחוגגת בימים אלה יומולדת 30. כמו רוב מעריציה, גם לי יש יחסים מורכבים עם ג'יימס הטפילד וחבריו, רומן ארוך שידע ימים בלתי נשכחים לצד שנים שבהן שאלתי מה הטעם ואיפה האהבה (למשל ממש עכשיו, לנוכח שיתוף הפעולה הביזאר עם לו ריד). אני יכול לכתוב אלפי מילים על הלהקה, אבל אני חושב שנאמר כבר הכל. בסוף היום, אנצור אותה בלבי לנצח, ומדי פעם, כשאני שם באוטו את אחד מאלבומיה הראשונים, ואז מגביר, ועוד קצת מגביר, אני מרגיש קצת יותר צעיר. אז הנה אחד השירים של מטאליקה שלעולם לא יתנו לי לשכוח את כל מה שהיא נתנה לי, וזה לא מעט.
ולמי שפספס, הנה אחד מלהיטי היוטיוב הבוערים של הרגע, הביצוע של להקת The Mini Band האנגלית, וב"מיני" הכוונה לילדים בני 8 עד 10, שהפכו לכוכבים בין לילה אחרי שהביאו את הגרסה שלהם לEnter Sandman-.
Manic Street Preachers – Little Baby Nothing
עוד להקה שנפשי נקשרה בנפשה אי שם בתחילת הניינטיז, בעבותות חזקים אף מאלו של מטאליקה, היא המאניקס הוולשית, שמוציאה בסוף החודש את National Treasures – The Complete Singles, אוסף מקיף לציון 21 שנה לצאת הסינגל הראשון שלה Motown Junk. הנה קטע מאלבום הבכורה שלהם, Generation Terrorists, שתמיד ימעך לי את הלב, וגם עוד קצת מקומות, תודות למלכת הפורנו טרייסי לורדס שתורמת כאן את סיפורה וקולה.
Neutral Milk Hotel - In the Aeroplane Over the Sea / Oh Comely
כמות הסופרלטיבים שג'ף מגנום מקבל בשבועות האחרונים גרמה לי לחפור אודותיו ובסוף החפירה להתבייש שעד היום לא הכרתי אותו ואת פועלו במסגרת להקתו Neutral Milk Hotel ז"ל. אתם מוזמנים לחפור בזמנכם החופשי, אבל רק אומר שגיליתי שהאלבום השני שלהם מ-1998, שהיה גם האחרון, In the Aeroplane Over the Sea, נחשב לאחד מאלבומי האינדי הגדולים בכל הזמנים, ושמגנום עצמו, שכבר זכה לתואר "ג'יי.די סלינג'ר של האינדי", עושה קולות של קאמבק והופיע בשבוע שעבר בעצרת של הסניף הניו יורקי של "העם דורש צדק חברתי". אז אני וג'ף ככה לומדים להכיר אחד את השני, אבל עוד לפני שתתקבלנה החלטות, דבר אחד ברור: האיש יודע לכתוב שירים.
Kurt Vile – Life’s a Beach
סוג של ג'ף מגנום מודרני הוא קורט וייל, שהאלבום הרביעי שלו, Smoke Ring for my Halo, הולך לככב חזק ברשימות הסיכום של 2011. בתחילת נובמבר ישחרר וייל הפילדלפי אי.פי עם קטעים שלא נכנסו לאלבום, הנה אחד מצוין.
Bon Iver - With God on Our Side
גם מקומו של האלבום המופלא של בון אייבר, שנושא את שמו, בראש רשימות הסיכום של השנה, מובטח, אבל הוא לא נח, ולפני כמה שבועות, בהופעה בפורטלנד, הפציץ עם הגרסה הזאת לקלאסיקה של בוב דילן. המילים רלוונטיות מתמיד.
תורידו כאן.
Daughter – Home
מאד מאד אוהב את השיר החדש של אלנה טונרה, ההבטחה הלונדונית הגדולה בת ה-21. הוא לקוח מתוך אי.פי בשם The Wild Youth שייצא בסוף נובמבר.
Daughter - 'Home' (Taken from 'The Wild Youth' EP) by ohDaughter
Bright Eyes & First Aid Kit - We're Going to Be Friends
אני חושב שגם ברייט אייז חלם להיות אגדה כמו ג'ף מגנום, וזה לא כל כך קרה, למרות שגם הוא תרם לא מעט לעולם הרוקנ'רול. הנה קאבר חדש שלו לשיר הקסום של הווייט סטרייפס, שהוקלט לכבוד אוסף הצדקה החדש Cool for School: For the Benefit of the Lunchbox Fund.
The Vaccines – Wetsuit
התחושה שנותן הסינגל החדש והנפלא הזה של הוואקסינז האנגלים היא שהוא היה כאן מאז ומעולם. ככה נשמעת נוסטלגיה, והיא מקבלת גב מהקליפ החדש שכולו תמונות אינסטגרם שהעלו מעריצי הלהקה.
!Jane's Addiction - Stop
אני מהבודדים שלא עפו על ההופעה של ג'יינז בגני התערוכה, אבל לכבוד אלה שכן, הנה גיחה שלהם לג'ימי קימל בשבוע שעבר. האלבום החדש של פרי פארל וכו', The Great Escape Artist , יוצא באופן רשמי בשבוע הבא, ואין לי סבלנות אליו, אבל לקטע הזה יש לי גם יש.
Pearl Jam - Mother
עוד קאבר, הפעם של פרל ג'אם, הנודניקים האלה, לפינק פלויד, במסגרת שבוע המחווה לאחרונים אצל ג'ימי פאלון.
The Gaslight Anthem – State of Love and Trust
בריאן פאלון וחבריו חולים על פרל ג'אם, והם מראים את האהבה הזאת בגרסה שלהם לאחת הבומבות הגדולות של אדי ודר, שתופיע באי.פי שהקליטו בשיתוף עם אייטיונז וייצא בדצמבר.
Jack White - Love Is Blindness
ג'ק ווייט עושה כבוד לקטע של יו 2 מתוך Achtung Baby, במסגרת אוסף מחווה שהרימו במגזין Q לציון יומולדת עשרים לאלבום ויצורף לגיליון הבא שייצא בסוף החודש. עוד בחגיגה, בין השאר, הקילרז, דפש מוד, גלאסווגאס וסנואו פטרול.
Starship – We Built this City / Nothing's Gonna Stop Us Now
יש רגע בחייו של כל אדם שבו הוא חייב לקום ולהגיד די. עד כאן. ובכן, הרגע הזה הגיע מבחינתי. בסקר שערך לאחרונה מגזין המוזיקה "רולינג סטון" נבחר We Built this City של סטארשיפ בתור השיר הכי גרוע של האייטיז. לא יודע מי בני הבליעל שעשו את הבחירה הזאת, אבל אני לא אשב מנגד בזמן שמטנפים את הלהקה שהביאה לעולם את אחד השירים ששמעתי מאות פעמים בריפיט ושצרבו את נעוריי, Nothing's Gonna Stop Us Now, שיר הנושא מהסרט המופתי "אהבה בחלון ראווה". הנה שתי הקלאסיקות, ושהמנוולים ייחנקו.
M83 – Midnight City
נרגעתי. ולכן, מתנה לסיום: המיקסטייפ החדש ש-HBO מחלקים לכבוד העונה השניה של "How to Make it in America", מעשה ידיו של סקוט וינר. שעה וקצת של המוזיקה הכי עדכנית בסביבה, כולל השיר הזה.
תורידו כאן.
עוד מוזיקה שמחזירה אותנו לנעורינו בקורדרוי, הבלוג של מני אבירם