כשננסה להבין מדוע מיליונים בעולם צוהלים אל מול הולדת הנסיך, נצטרך להבין שדווקא בתוך הרגע הזה מסתתרת השאיפה לדמוקרטיה. המלוכה בבריטניה מסמלת לאזרחים הבריטיים כמו גם למאות מיליונים בעולם את המשפחה האידיאלית, וההערצה אליה לא מגיעה דווקא מביטול עצמי, אלא מרצון להידמות אליהם (הכלכלה הבריטית צפויה להרוויח 380 מיליון דולר ממכירת מוצרים הקשורים לבית המלוכה).
הידיעה שגם אישה פשוטה כמו קייט מידלטון יכולה להצטרף לאחת המשפחות העשירות בעולם ולהיות חלק אינטרגלי ממנה עושה טוב לאנשים. דווקא בתוך העולם של הדם הכחול, ישנה האפשרות שמעמד הפועלים יוכל להיכנס לתוך המשפחה, מתוך אהבה והדדיות. הנסיכה דיאנה המנוחה שלה נכתבו שירים רבים ואהדתה בעולם עצומה, חידשה את עולם המלוכה הבריטי והביאה לו יוקרה גדולה, וזאת דווקא משום שהיא באה ממעמד אחר, ונכנסה וקנתה את עולמה. וכאן במקרה של קייט מידלטון מדובר במקרה דומה, לפחות מהבחינה המעמדית.
גם אנחנו יכולים להיות חלק ממתנת האלים לאנושות
נכון, מלבד התינוק המלכותי, נולדו אתמול עוד כ-400 אלף תינוקות ברחבי העולם. הערך שלהם לא פחות מזה של בנם של וויליאם וקייט, ותנאי חייהם לא יהיו קרובים לאלו של בית המלוכה הבריטי. אך דווקא אותם מאות אלפי תינוקות שנולדו בעולם כולו, זקוקים לסמל. זאת הסיבה שקיבלנו את בית המלוכה במדינות אירופאיות שונות. בני אדם הם יצורים סימבוליים והם זקוקים לסדר של סמלים בכדי להבין את מקומם בעולם. כמו הדת שלא נעלמה לאחר תהליך החילון, אי אפשר לחשוב שהסמל הזה ייעלם אחרי הולדת הדמוקרטיה. ההפך, דווקא הסמל הזה מעניק חיים, תקווה והתחדשות לזוגות רבים בעולם כולו.
הסמל שישנה משפחה שמקבלת רכוש גדול, את המתנה של האלים ואפשר להצטרף אליה. אנשים רוצים לדעת שקיים אדם אחד לפחות שיש לו את הכול, כולל הכול. הם צריכים את אותו בן אדם וההערצה אליו, בכדי להגיע באמצעותו לאלוהות. הם מביטים בו ורואים את הקדושה, את הנצח, את מלוא החיים.
אני מודה, אני איני בעד מלוכה, או אריסטוקרטיה, אך אני יכול לצאת מתוך האמונה הפרטית שלי, ולהבין אמונות של אנשים אחרים ברחבי העולם. אני יכול להבין טוב מאוד את הצורך שלהם בסדר הסמלי הזה. לכל אדם יש את הסמלים שלו. אני משתמש בעולם הרוקנ'רול כסמל שלי באופן מודע. וכשקראתי על עולם האלים היוונים הבנתי שגם להם היו פגמים כמו לבני האדם, אך הם עמדו שם ותיפקדו כסדר סימבולי. כבר לפני אלפי שנים טענו המחזאים היוונים כמו אווריפידס שאי אפשר להוציא את האלים מתוך העיר והאסון בכזאת פעולה הוא כבד (במחזה "הבקחות" המלך שמנסה להוציא את דיוניסוס אל היין מהעיר, זוכה להרוג את אימו בשעה של טירוף!).
אפשר לדרוש מעולם המלוכה להיות יותר חברתי וצנוע, או להיות חף משערוריות, אך אי אפשר לא להבין את מקומו בתוך הפסיכולוגיה, והחברה האנושית כסמל בלתי ניתן להחלפה, שהוא בו בזמן גם דמוקרטי וגם דתי.