חדשות
רוצה להתוודות? לך למשטרה
אתר חדש בשם "תא וידוי" מאפשר לגברים לספר על מקרים בהם הם פגעו מינית בסביבה מגוננת ולא שיפוטית. אבל אם יש משהו שלא חסר בחברה שלנו, זה גברים שפוגעים אבל לא לוקחים אחריות
לפני ימים ספורים עלה לרשת האתר "תא וידוי", וכמו כל תופעה חדשה ובלתי מוכרת, החל להתפשט כאש בשדה קוצים במרחבי הרשתות החברתיות. מטרתו של האתר, כמתואר בדף הצהרת הכוונות, היא להיות מקום "שבו גברים יכולים להתוודות על מקרים שבהם פגעו או נפגעו מינית", הן על מנת לעודד את הדיון בנושאים הללו בספרה הציבורית, הן על מנת "להראות לעולם שאפשר גם אחרת". ובהרחבה: "הנורמות החברתיות לגבי גברים, נשים והיחסים ביניהם מקולקלות מאד... גברים יכולים להפגע ולפגוע בגלל נורמות מקולקלות... זוהי התחלה של דרך שתבנה אתוס גברי חדש, מודע, כזה שלוקח אחריות ומכוון לתיקון."
על פניו, חזון אחרית הימים. הידד! גברים סוף סוף מוכנים לקחת אחריות, להתוודות, להכות על חטא, להבין ששגו. מי יודע, הרשיתי לעצמי לחלום, אולי יום אחד גם הנשיא לשעבר קצב יכתוב איזה וידוי נחמד על א' ומה שהוא עשה לה במחשכי הלשכה, יתנצל, ויואיל בטובו סוף סוף להיכנס לכלא.
קורבנות או פושעים?
המשמעות ברורה. לא באמת מותר לבקר את שלל המטרידים מינית שמתוודים על מעשיהם באתר. הם הרי, כאמור, "קורבנות של הנורמות המקולקלות", ולכן עלינו להעניק להם חיבוק חם ותומך, להגיד להם תודה, ולאחל להם דרך צלחה. הם הרי בסדר גמור. "מטרידים ובוכים".
אז נכון, אי אפשר להתעלם מההיבט החיובי שיש לדיון החופשי בסוגיות של הטרדה מינית. אבל מה הערך של דיון כזה, כשהוא לא מלווה בלקיחת אחריות בחיים האמיתיים? האם באמת גברים בימינו לא יודעים מה נחשב מעשה לא לגיטימי? האם ריבוי ההליכים הפליליים כנגד אישי ציבור לא הבהירו כבר היכן עובר הקו האדום בין ראוי לבלתי ראוי? ואם אנחנו יודעים כבר מה מותר ומה אסור, והבעיה המרכזית שלנו היא דווקא ההתנערות מאחריות אישית (עיין ערך: קצב, רמון ומרדכי), האם "תא וידוי" לא מקדם את ההתנהלות הזו בדיוק?
בינתים, "תא וידוי" נמצא בחיתוליו, ואין עדיין "אמיץ" שהתוודה על מעשה פלילי. אבל יום יבוא ומישהו יכתוב עבורנו פוסט נוטף צער על היום ההוא שבו הוא השתכר ותקף מינית את האקסית שלו. אז, גם אז, כנראה שהקוראים יצטרכו לחזק, להבין ולתמוך במתוודה שהעז, באומץ רב, לחשוף את סיפורו האישי. ועדיין מקומו הראוי של איש היפותטי כזה הוא בתא קטן וצפוף בכלא מעשיהו, כשהוא מעביר את זמנו החופשי בסדנה להרמת סבון.
אז תסלחו לי מאד אם לא בא לי להכיל ולקבל, ואם נכון לעכשיו אני לא רואה את הערך המוסף שבדיון ציבורי על תקיפה מינית, כל עוד הוא לא מלווה בשיפוטיות ובגינוי. נסו להכיל ולקבל אותי כשאני אומרת שוידוי על אונס או הטרדה שלא מלווה בלקיחת אחריות ברובד החוקי, הוא לא יותר מפורנו רך ברשת, סיפורי סקס שאין להם ערך מניעתי. לוידוי המזכך אין ערך אמיתי, אלא אם כן הוא נעשה בתחנת המשטרה.
האם יש מקום לאתר כזה? כתבו לנו בתגובות
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
אתר זה פועל כחוק ברישיון
