מליסה נלסון (צילום: צילום מסך CNN)
יפה מדי מכדי לעבוד? מליסה נלסון | צילום: צילום מסך CNN
הכינו את הנצנצים, הקרקס האמריקני חוזר העירה! מהאנשים שהביאו לכן את "אישה לא יכולה להיכנס להיריון מאונס" ו-"אם את רוצה שהמדינה תסבסד לך אמצעי למניעת היריון, מגיע למשלם המסים לראות אותך במיטה" מגיעה הבוקר פסיקה משפטית טרייה שתעשה לכן בוקר שוק. ליטרלי.

הנה מה שאני אוהבת בכתיבה על מצב הנשים במערב: לרוב, מדובר במאבק מבאס נגד כוחות חתרניים ונסתרים שיש להם את כל האינטרס שבעולם להישאר כאלו, אבל מדי פעם הפטריארכיה עוד מפנקת אותנו בבעיטת תחת פומבית, מסוג הבדיחות שכותבות את עצמן ומרשות לי להישען אחורה בסבבה.

אז ככה: אחת, מליסה נלסון, נכנסת לרופא שיניים ומתקבלת לעבודה כסייעת. האחרונה מרגישה בבית במרפאה, משתלבת מהמם ואף מצוינת לשבח כעובדת למופת. אלא שלאחרונה נקטע גן העדן התעסוקתי של נלסון,  אם בת 32, שפוטרה כי – תחזיקו חזק! – היא הייתה "מושכת מדי" בעיני מעסיקה, רופא השיניים ג'יימס נייט בן ה-53, ובכך, הוא טוען, היוותה איום על חיי הנישואין שלו.

אבל, חכו לזה, נלסון אפילו לא פלירטטה עם נייט, אותו הגדירה כדמות אב בחייה; נייט מצדו כלל לא האשים אותה בפתיינות, חלילה וחס. הוא פשוט אמר שהיא מושכת מדי, ומספיק שהיא שם כדי להוות סכנה של ממש לשלמות משפחתו. "זה כמו להיות בעל למבורגיני, ולא לנהוג בה אף פעם" הסביר הבוס המתוסכל את פיטוריה. עכשיו הנה בחור שאוהב את אשתו!

נייט פנה תחילה לזוגתו עם הבעיה ("אישה, תעזרי לי, אני חרמן ואידיוט") וזו לקחה אותו איתה לכומר המקומי (תמיד יש בסיפור כומר מקומי) שקבע כי הפתרון הרוחני למצב הוא שנלסון תהיה מובטלת. ותודה לכנסיה.

נלסון לא נשארה חייבת ופנתה לבית המשפט, מתוך טענה שמדובר באפליה מגדרית: היא הרי לא הייתה מאבדת את פרנסתה אם הייתה גבר. המקרה הגיע לעליון של מדינת איווה, שם הרכב גברי לעילא של שבעה שופטים קבע פה אחד – זה הכי לגיטימי שיפטרו אותך כי את יותר מדי מושכת.

אוקיי, תנו לי רגע להבין: סטטיסטית, יש לך סיכוי נמוך בהרבה להתקבל לעבודה אם את לא נראית מספיק טוב, אבל משפטית סביר לפטר אותך כי את נראית טוב מדי?

קשה להתאפק?

"זו לא אפליה מגדרית" קבע אחד השופטים "כי מקור הפיטורים בתחושות ורגשות, לא במגדר". חבריקו, להגיד שהפיטורים האלה לא קשורים במגדר זה כמו להגיד ששיזוף לא קשור בקרני UV.

האלמנט המדהים הוא כי בשום שלב בתהליך לא נאמר לנייט – לא על-ידי אשתו, לא על-ידי הכומר, לא על-ידי הסופר אגו שלו ובעצם לא על-ידי איש מלבד נלסון – שהוא יכול להימשך אליה, לקחת שתי נשימות עמוקות ולהמשיך ביום העבודה שלו. שלוש נשימות והוא אפילו לא חייב לפרק את המשפחה.

גברים מסוימים אוהבים להכריז על עצמם חזירים חסרי שליטה כשזה מתאים להם, ולורדים רציונליסטים ואנליטיים כשבא להם אחרת. אם נייט הוא כזה קוף טטארי בדרכים, למה לעזאזל אנשים נותנים לו לחטט להם בפה? ואולי הוא מסוג רופאי השיניים שמניפים את המקדחה לכל עבר כי זה מצחיק אותם, ומפליצים בלי הכרה על המטופלים כי הם אכלו נזיד עדשים לצהריים?

מהיכרותי עם המין האנושי, מי שיכול לשלוט על הסוגרים, מסוגל גם להשתלט על מה שיוצא מהפה ובטח לשמור את השמקל'ה בעיר מקלט. באיזה עולם אנחנו חיים שבו נלסון צריכה לשאת בתוצאות הטמטום המיזוגני של מעסיקה המפוקפק?

עורך הדין של נייט יכול להמשיך לקרוא לפסיקה "ניצחון לערכי המשפחה" עד מחר; נראה איזה שיר הוא ישיר כשישתמשו באותה עילה כדי לפטר את הבת שלו.