Slut Walk בגלזגו, סקוטלנד (צילום: Jeff J Mitchell, GettyImages IL)
שרמוטות, הן בכל מקום. זה אומר שמותר לאנוס אותן לפעמים? | צילום: Jeff J Mitchell, GettyImages IL
היוש את ואתה, אתם שצקצקתם בלשון במקרה הטוב ולכלכתם בפייס במקרה הרע ובכל אופן לא הייתם במצעד השרמוטות התל-אביבי, ממגוון סיבות שצרובות לכם על המצח ולעולם לא תוכלו לקרוא, בואו נדבר רגע על התגובות השליליות והמבוהלות שלכם למצעד שהיה ולאלו שעוד יתקיימו ברחבי הארץ.

הבהלה, כמובן, לא יודעת שהיא בהלה, כי היא מסתתרת מאחורי שיריון של נימוקים בריוניים על טורבו. זה שהמצעד הגיע בסמיכות לדיון שכולו פרובוקציה על הסרת שיער גוף כן-או-לא רק עוטף בסרט חגיגי את העובדה המוכחשת להפליא אצל כל מעקמות ומעקמי האף, שכל ניסיון, סמנטי ככל שיהיה, של נשים לדרוש בחזרה זכות על גופן מעורר מהומת אלוהים, מטר וחצי מאינתיפדה. מי שנכנסת למנהרת הטינופים וגם מתכננת לצאת ממנה חיה תיאלץ לדרוך על הרבה שמוקים בדרך. מנגד, אם עברת את גיל 15 לא מדובר במשהו שאת לא עושה גם ככה על בסיס יומי.

אז מה היה לנו עד עכשיו? קודם כל, רטינות קורעות על הימצאותן של שרמוטות באות בימים במצעד, כי "גם ככה מי יטריד אותן מינית?", אחריהן, תלונות כמו "עלאק שרמוטות, כולן שם כמעט בלבוש מלא!!11", ולבסוף, שורת המחץ "תכל'ס שרמוטות"; ולא נזניח, כמובן, את זעקתם של קורבנות טלטול התינוקות: "מדוע אתן משפילות בפרהסיה את עם ישראל הנלחם על קיומו גם בארץ מולדתו?!". כן, אה?

טוקבקיסטים, אהבתיכם, אבל בואו נפסיק עם הפלרטוט ונדבר דוגרי. זכותכם להירתע עד אימה מהרעיון של אישה שאיננה נותנת דין וחשבון לגבי גופה או פרקטיקות הכיסוי שלו לכם ולכל טור השכנים המקביל, אבל תעשו ג'סטה וקיראו לילד בשמו – אתם, ובעיקר אתן, חושבות עמוק בפנים שלכל אחת קצת מגיע להיאנס. לא המון, לא כל יום; אבל קצת, בכל זאת, אם היא סטתה מסט הערכים שלכם – שהוא כמובן פרי מחשבתכם פחות או יותר באותה מידה שהסלון-איקאה שלכם הוא כזה – האם הכבשה שסטתה מעבר לתלם העדר יכולה באמת לבכות על כך שנטרפה? נו, אתם יודעים מה אתם חושבים בחשכת חדר השינה. מה היא חשבה שיקרה?

הבעיה עם התלם, כבשים יקרות, הוא שבסופו שוחטים לכן את הצורה. גם אם תלכנה ישר, בלי להביט לצדדים, לא תסטנה מהדרך ותגשמנה בדיוק, על המילימטר, את הציפיות ההזויות של החברה מכן – תהיינה תמיד וללא יוצא מן הכלל צעירות וסטרייטיות ורזות ויפות (ולבנות!) ואימהות אבל גם זונות במטבח ונשות קריירה במיטה וכיוצא בזאת – לא תשאר מכן אלא קליפה ריקה ועצובה שרק מחכה, אם אפשר, למות בשקט באיזו פינה מרעב ושעמום והעיקר שעל הגופה תוטבע חותמת החבר'ה – היא הייתה ממש בסדר.

מי שצועדת במצעד השרמוטות בסך הכל אומרת לכם שהחותמת יכולה ללכת לעזאזל ואיתה מצעד החותמים והחותמות, ולמרות היעדר האישור, היא איננה הפקר ושיישמר לו מי שחושב אחרת. מי שמגיב, ובעיקר מגיבה בעצבים חסרי תקדים להפגנות הללו, יכולה באותה מידה להשיג לעצמה טי שירט של "אונס הוא כלי לגיטימי למשטור, שאלי אותי עוד!".

ב-SlutWalks ברחבי העולם צועדים נשים וגברים שמוכנים לכוון את האצבע למי שאשם באמת באלימות, ועוד עושים את הדבר המזעזע ביותר שאתם יכולים להעלות על הדעת, ותומכים זה בזו מול הסנקציות שאתם ואתן שמחים להטיל, עם כל הכוח והאלימות שיש לחברה השמרנית וההיררכית להציע.

זו, כמובן, זכותכם המלאה, אבל אני מצדי לא יכולה לגמרי להבטיח שלא אשמח לאידכם ביום שבו ההיררכיה שאתם כל כך מגוננים עליה תסתובב ותחליט שאתם הבאים בתור.