"כל זונה שאני פוגש אומרת שזה עדיף פי אלף מלהיות מלצרית. מלצרות חייבת להיות העבודה הגרועה בעולם", מסביר וודי אלן לפרוצה שהזמין בסרט "לפרק את הארי". לאחר שנתקלתי בכמה תעלולים ופעלולים של בעלי מסעדות, אני נוטה להסכים עם ההצהרה הזאת. מלצרות היא העבודה הכי נצלנית, כפוית-טובה ולא-כזאת-משתלמת-כמו-שהיית-חושב בארץ.
ראשית, זו עבודה מאוד קשה פיזית, ומי שלא זכה לעבוד בכך בחייו, מוזמן לבצע את הניסוי הבא: נסה לפנות שולחן שבו יושבים שלושה אנשים (כן, עם הקערה הכבדה של הסלט) בהליכה אחת למטבח. עכשיו, נסה לדמיין משמרת כזו במשך שמונה שעות, עם שולחנות עמוסים פי שתיים-שלוש. וזה עוד לפני ההכרח לעבוד באזור עישון גם אם אתה לא מעשן, העובדה שגם אם אתה קודח מחום אתה לא יכול לבטל משמרת לפני שתמצא לעצמך מחליף, או הלקוחות השיכורים שבטוחים שהמלצר הוא עבד אשורי שמטרת חייו היא לענג אותם בשעתיים הקרובות בעבור עשרה אחוזים (שיוצאים די מעט כשהם שותים רק מים).
צדק חברתי – סיקור מיוחד: כל החדשות, כל התמונות, כל הדעות
אבל מעבר לקשיים, ברוב המקרים המלצרים צריכים לסבול אינספור חריגות מחוקי העבודה בישראל. אני לא מדברת על מקרים ספציפיים שבהם נעלמו טיפים במזומן מהקופה, אלא על נהלי עבודה שגרתיים. כך למשל, המלצר מזדכה על התשרים שלו בסוף המשמרת ומקבל אותם בסוף החודש, מעוגנים בתלוש. מקובל שהמעסיק אינו משלם משכורת כלל אלא אם המלצר לא הגיע למשכורת המינימום שלו בטיפים. במסעדות רבות מקובל להלין משכורות כעונש על איחורים, כלים שנשברו או לקוח שבורח בלי לשלם. מקובל שמלצר מגיע על פי סידור העבודה, אך נאלץ לחכות שעה ויותר עד שכמות הלקוחות במסעדה תצדיק את עלייתו למשמרת. בזמן ההשהיה, כמובן שמקובל שלא לשלם.
בעצם לא כזה משתלם למלצר
רוצים עוד? מקובל להזמין מלצרים לישיבת צוות חובה בשעות בהן המסעדה סגורה, דהיינו, גם על חשבון הלימודים באוניברסיטה, וכמובן לא בתשלום. מקובל לדרוש תשלום עבור המדים תחת ההסבר שזהו פיקדון, אבל מהסוג שהמלצר לא יראה בחזרה לעולם. מקובל לקרוא למלצר לארבע התלמדויות בנות שש שעות לפחות, ובעבורן לשלם רק עבור שלוש. בחשבון פשוט, מדובר בשש שעות עבודה עברית ובחינם. אבל הכל כאילו שווה את זה, בשביל עבודה שמשלמת בממוצע פי שניים מהמינימום.
אני אפילו לא רוצה להתחיל לדון בתרבות הטיפים המרגיזה, שבה הסועד חש מוסר כליות אם הוא לא משאיר שום אקסטרה למלצרית, אפילו שהיא שפכה עליו כוס בירה, פוצצה בלון של מסטיק בפניו בזמן שהתנצלה וחייבה אותו עבור כוס נוספת. למה? כי הטיפים הם המשכורות של המסכנים האלה. המעסיק, ברוב המקרים, יעשה הכל בשביל לא להוציא שקל מכיסו. לכן, כשהשירות איטי במיוחד, דעו לכם שהעסק פשוט מעדיף מעט מלצרים שרצים הרבה מאשר הרבה מלצרים שהולכים מהר, כדי שכל מלצר יכסה את משכורתו במהלך המשמרת. וכן, בטיפ שאתם משאירים למלצר כלולים פדיון ימי החופש, ימי המחלה, דמי ההבראה, הנסיעות, תשלומי המסים ושאר בונוסים שעליהם המעסיקים לא ישלמו גרוש שחוק.
כשמשקללים את כל הגורמים יחד, כלומר, השעות חינם, הנסיעות, החופשות וכל מה שנדחס לתוך השכר השעתי, ובהתחשב בעובדה שבכל עבודה סטנדרטית אלה בונוסים שהמעסיק מוסיף על משכורת הבסיס, דומה כי המלצרים כבר לא מרוויחים כל כך הרבה, הלא כן?
אז איך זה שהמלצרים לא מוחים, מתארגנים, מתאגדים? כי רובם חיילים משוחררים וסטודנטים, כח אדם צעיר, זול ונטול הכשרה שלא יודע מה זכויותיו ולרוב גם לא מתכוון להישאר במקצוע מספיק זמן בשביל לגלות. אבל היו דברים מעולם: לפני כמה שנים התמרדו עובדי קופי טו גו באוניברסיטת תל-אביב, ולאחר שביתה ממושכת קיבלו מימוש מלא לזכויות הסוציאליות שלהם. לכן מפתיע שהמלצרים אינם מנצלים את המחאה המבעבעת וצועקים לדרוש את זכויותיהם ברחובות מדי מוצ"ש. אולי הם פשוט סגורים במשמרת שאין שום אפשרות לבטל, אלא אם ימצאו לעצמם מחליף.