קרלינג (צילום: Doug Pensinger, GettyImages IL)
חידוש ישראלי: טור על קרלינג בלי אף בדיחה על קרלינג | צילום: Doug Pensinger, GettyImages IL
אדם חולה הוא אדם סובל. הוא סובל מהכאבים ומחוסר הנוחות ומהצמרמורות ומחילופי הקור והחום ומחוסר היכולת לאכול ולשתות ולישון, אבל כל אלה הרי שטויות. מתגברים עליהם בנקל באמצעות תרופות וכוסות תה ובכלל, כל הסבל המדומה הזה מתקזז עם האושר הגדול שבעצם העובדה שהגוף היגע לא עובד אלא מוטל במיטה. כבר כתבתי כאן יותר מפעם אחת שמחלות חורף הן המתנה הטובה ביותר שגבר עובד יכול לבקש לעצמו. כך שלא זאת הבעיה.

אני מדבר על סבלו של האומלל שאיתרע מזלו לחלות בעיצומו של חורף בשנה בכפולות 4, כך שנגזר עליו, אם ירצה או לא ירצה, לבלות את מחלתו מול שעות אינסופיות של טלוויזיה, שבמקרה שלי השבוע כללה שלושה תכנים עיקריים: אקטואליה, נשיונל ג'יאוגרפיק וקרלינג. הרבה הרבה שעות קרלינג. עוד ועוד קרלינג.

קרלינג, למי שלא יודע, הוא ענף הספורט החשוב והפופולרי כל כך באולימפיאדת החורף המתקיימת עתה, במסגרתו איש מוזר דוחף אבן עגולה על קרח, חבריו מפלסים את דרכה במטאטאים עד שהיא מגיעה ליעדה ואז הקבוצה היריבה עושה את אותו הדבר; אבל לא באנו עד כאן כדי להסתלבט על קרלינג. זה גם ניינטיז במובהק וגם עשו ועושים את זה כל הזמן ואין בכך כל חידוש. נהפוך הוא. אנחנו באנו פתוחים. באנו ללמוד מן הקרלינג המטופש והמיותר. באנו להסיק ממנו מסקנות הנוגעות לענף אחר, מטופש ומיותר אף הוא, שגם אליו נחשפתי השבוע שעות רבות, והוא המירוץ לנשיאות.


טוב נו, בדיחה אחת

הרבה קווי דמיון ניתן למצוא בין הקרלינג למירוץ לנשיאות, קו אחד ינצח בוודאות: בשניהם מנסה איש אחד לפלס את דרכו המיותרת לניצחון, כשכמה אידיוטים מטאטאים לו בגמלוניות מגוחכת את המסלול. בסוף זה נגמר בגביע.

רץ מי שרץ אחרון

למה החליט דן שכטמן, שהוציא השבוע לכל כך הרבה צעירים את החשק ללמוד פיסיקה ולזכות בפרס נובל, לרוץ לנשיאות? זו הייתה החלטה אישית, פרטית, שלו? מה פתאום. ישבו ליד שולחן, מישהו העלה את הרעיון, ואז באו שניים, הניחו יד על שכם ואמרו: רוץ דן, רוץ. העם אוהב אותך. אנחנו כבר נעשה את העבודה. נקים מערך, נביא חתימות, נייצר מסלול נוח. אתה תנצח. שעה שדן שכטמן נועד עם מחזיקי המטאטאים שלו, ישבו בעוד הרבה מקומות בארץ אנשים דומים, טובים וראויים, ולכל אחד מהם שניים שלושה מחזיקי מטאטאים שאמרו לו/לה: רוץ/י. זה בסדר. אנחנו עם המטאטא. הסיכויים שלכם מצויינים. זה עומד להסתיים בניצחון.

הסעירה את מערכת החינוך. ספיר סבח (צילום: חדשות 2)
הו הא מי זו באה | צילום: חדשות 2
וכך אנחנו מקבלים מירוץ ענק, רב משתתפים, חסר השראה וחסר תוחלת, שבמרכזו אנשים נבוכים שבעצמם לא מבינים על ולמה דחוף להם כל כך להיכנס לנעליו הגדולות של משה קצב, ומסביבם עדרי מטאטאים שצועקים בקצב: רוץ! רוצי! זה יעבוד. אל תדאגו. אנחנו עם המטאטא הנכון ביד!

וכיון שהעניין ברור ונהיר לי כל כך, וכיון שלהבדיל מקרלינג, בענף הריצה לנשיאות אין הגבלה על מספר מחזיקי המטאטאים, הריני להציע שני מועמדים שמסוגלים להביא בימים אלה את המספר הרב ביותר של מטאטאים, כל הדרך מקריית טבעון אל בית הנשיא בירושלים: אדם ורטה לנשיאות! ספיר סבח לנשיאות!.

זהו. הבראתי.