בחורה בסגול מחייכת ושמה בגדים במכונת כביסה (צילום: jupiter images)
עכשיו את מחייכת, אבל כשהגרביים יפלו לרצפה... | צילום: jupiter images

זה היה שבוע של עומסי חום בלתי נסבלים. אבל זה עוד כלום: זה היה שבוע של איומים אלימים מצדה של חברת החשמל על כך שאם רק נעז לשבת במזגן ולא נכבה אותו לשעה שעתיים בעיצומו של הגיהינום – תיפול המערכת לבלי קום וכולנו נהפוך לעיסת בשר ועצבים. ואני האידיוט שואל: צריכת חשמל גבוהה = חשבון חשמל גבוה; חשבון חשמל גבוה = הרבה כסף לחברה; הרבה כסף לחברה = יכולת לשיפור תשתיות; אז איפה כאן הבעיה בדיוק?

טוב, טוב, אני יודע שזה לא כל כך פשוט. אני יודע שכל מי שמבין מעט בעניין יוכל לתת לי תשובה מדויקת לשאלה הזו. אבל היום, לא לקבל תשובות באתי, אלא דווקא לשאול שאלות. להלן שורת תהיות שגם אם יש עליהן תשובה מדויקת, היא תמיד תהיה פחות חכמה ופחות מבריקה מהשאלה.

1. תיאוריה

שמישהו יסביר לי, לעזאזל, למה לא לומדים נהיגה עיונית בביה"ס? מה הבעיה להכניס את התיאוריה לתכנית הלימודים, ללמוד אותה כפי שלומדים כל ביולוגיה, ואז, בין הבגרויות, יבואו יום אחד הקשוחים ממשרד הרישוי, יעשו את המבחן בכיתה, מי שיעבור יעבור ומי שלא – יעשה מועד ב' (וכמובן שיהיה פטור מהאגרה המיותרת)? רישיון נהיגה הוא לא דבר בסיסי? אז למה מבקשים אותו ממך במקום תעודת זהות?

2. נקניקיות

שמישהו יסביר לי, לעזאזל, למה אי אפשר למכור נקניקיות קפואות בדידות, שאינן דבוקות אחת לשנייה בקשר בל יינתק, כמו יהודה ונינט, סיימון וגרפינקל, מופז והכיסא? למה כל ניסיון לחלץ נקניקייה מאריזה כרוך בעבודת פטיש, איזמל, לום ברזל ומסור דיסק? מה הבעיה ליצור שבלונת פלסטיק פשוטה שבה נחות הנקניקיות אחת אחת, כמו קוביות קרח גאות?

3. עזרה ראשונה

שמישהו יסביר לי, לעזאזל, למה לא מלמדים כל אזרח, בבית הספר, במתנ"ס, במקום העבודה או בישיבה, קורס בסיסי בעזרה ראשונה? למה מה שטוב למתנדבים שהולכים לתחנת מד"א הקרובה לא טוב לכלל הציבור? למה כשאני, אדם בן 40, נתקל בתאונה ובאדם צועק לעזרה, כל מה שיש לי לעשות זה לחייג באצבעות רועדות 101 (מה שנכון, אגב, כי תמיד עדיף שמקצוען יטפל)? מה עושים במקרה של הכשת נחש? מה עושים כשתינוק בולע חרוז?

4. כביסה

שמישהו יסביר לי, לעזאזל, למה אין מכונת כביסה ומייבש באותה מכונה? למה מה שטוב לשטיפת מכונית בשווי 400,000 ש"ח לא טוב לתחתונים בשווי 40 ש"ח? זה יהיה קצת יותר גדול, קצת יותר כבד, אבל נראה לכם הגיוני, טקס העברת הסחורה מפתח אחד לפתח שני, כשתמיד גרב אחת תעשה דרכה אל תלתלי האבק שבצד?

5. ברקוד

שמישהו יסביר לי, לעזאזל, למה בתקופה כזו, כשלכל ארטיק יש זהות משלו, עם די.אן.אי. ומחיר ונתונים, אי אפשר להחיל את אותו מנהג בדיוק על בני אדם? למה לאנשים אין ברקוד? מה הבעיה להנפיק לכל יצור אנושי ברקוד משלו ובו כל נתוניו האישיים, הרפואיים, האזרחיים והפליליים? נכון שלא חייבים להטביע אותו בקעקוע תת עורי או להחתים אותו בכל בוקר על העכוז, אבל תליון על שרשרת? חותמת על הזרוע? כרטיס בארנק, מה הבעיה? יבורקדו בני האנוש מיידית.

6. וינקר פרסה

שמישהו יסביר לי, לעזאזל, למה אין נורת וינקר מיוחדת עבור פניית פרסה? לא עדיף, למען שלומתנו הנפשית, שנדע רגע לפני שזה קורה, שהנודניק שלפנינו לא מתכוון לפנות שמאלה, אלא עומד לעשות פרסה, הליך שלוקח כמעט שלוש שניות יקרות יותר מפנייה ועתיד לגרום לנו הפסד של מחזור רמזור שלם? כמה קשה לייצר עוד נורה קטנה שעליה הבהוב פרסה? כריות אויר כן וזה לא?

7. חופש

שמישהו יסביר לי, לעזאזל, איך לא חשבו על הלימה מינימלית בין החופש של הילדים לחופש של ההורים. אנשים, ברובם, הרי עובדים. העבודה מתרחשת, ברוב המקרים, מחוץ לבית. הילדים בבית. הם קטנים. מה עושים איתם? הכי פשוט בעולם. נכון. בית הספר הוא לא בייביסיטר, ונכון, יש קייטנות, ונכון ונכון ונכון. אבל באופן בסיסי: מה חשב מי שהיה צריך להחליט שהילדים יהיו בבית וההורים יהיו בעבודה? אולי הוא היה ערירי, עקר, חשוך ילדים? אולי הוא עבד כסדרן בג'ימבורי ופשוט לקח את הילדים לעבודה?

>> הטור הקודם שלי: הרב אלישיב, ההיפך ממנהיג
>> אז מה לעזאזל אליען לזובסקי עושה במצפה רמון?