נו, מה אתכם? אתם שמחים? אתם בשמחה? זה הרי עיקר העניין של פורים. אם אתם לא שמחים, אתם לא פורים. החג מגניב, אין ספק. תחפושות, רעשנים, ממתקים. נורא קל לילדים לשמוח בו, אבל מה איתנו המבוגרים? הציניים, המרירים מעבודה קשה, המותשים מחרדות פרנסה ומחרדות הפצצה (הפרסית)? מזלנו שבדיוק על זה מדבר חג פורים. ע"י כמה מנהגים פשוטים, אנחנו מתחילים להגניב שמחה ללבנו היבש מחיוכים.
הסיבה העיקרית שבגללה אנו לא מסוגלים לשמוח, היא כי אנחנו אגואיסטים. אנחנו מרוכזים בתחת של עצמנו. תפיסת המציאות שלנו את עצמנו היא בלתי גמישה בעליל, ולכן בהכרח רצינית וכבדה. הזהות שלנו – הפוליטית, המינית, המעמדית, וכד' – היא חלק קטן מאיתנו, חלק שכבר השתלט עלינו ממזמן. אם אנו אוהדי הפועל תל אביב, המחשבה שנעבור פתאום לאהוד קבוצה אחרת נראית לנו איומה ומוזרה. אם אנחנו שמאלנים, כנראה נהיה כאלה עד מותנו. אנחנו אינסטינקטיבית נגד שינוי. נגד ניסיון לרענן. במצב כזה קשה לשמוח באמת.
לכן מה טוב שמסורת ישראל סבא היא המסורת הכי סבבה. למשל, משלוחי מנות. מתי עשיתם את זה לאחרונה? בגנון? כשאתה נותן לחבר ממתק, זה יוצר קרבה ביניכם. הקרבה הזו יוצרת שמחה, מאחר שאתה קצת שם לב לאחר ולא לישבנך שלך. מה עם מתנות לאביונים? כשאנחנו נותנים ועוזרים למי שזקוק לזה, אנחנו מרגישים שמחה בלב. יתרה מכך, אם אתה שמח ולאנשים מסביבך קשה להיות שמחים, אז השמחה שלך לא שלמה. ושוב נפלת למלכודת האגו.
ומה עם תחפושת? יום אחד בשנה אתה יכול לא להיות אתה. מה תרצה להיות? אתה משאיר את כל הבעיות שלך עם הזהות הקודמת, וליום אחד אתה מרשה לעצמך לתת דרור לזהויות נוספות. אז נכון, יש בנות שלא משנה למה הן מתחפשות, מלכת אסתר או דרדסית, תמיד המחשוף יהיה עמוק, השפתון בוהק והמיני קצר. וישנם גברים שנהנים להתחפש לנשים. למה לא? בכיף. לא כל יום פורים, ולא כל יום צריך להדחיק את המיניות שלנו או להתבייש באיזה פן מהאישיות שלנו.
עכשיו יגידו הציניקנים שקשה להם לשמוח, כי בתכלס חוגגים את יום השואה של הפרסים. אז נכון שהמן וחבורתו ספגו מכה של כ-75 אלף חללים, אבל זה היה יכול להיות אנחנו. ומה שחוגגים בעצם בפורים, זה את היכולת לתפוס את שני הקצוות של המציאות, הרע והטוב.
וזהו למעשה המסר של פורים – לא לחיות בהזיות שהכל ורוד, לא לחיות בחרדות שהכל שחור, אלא להכיל את הדבר והיפוכו. לראות את שני חצאי הכוס, ועדיין לבחור בחצי המלא.
למה אתם מתחפשים? כתבו לנו תגובות