הבוקר דיווח שירות התעסוקה כי למעלה מחצי מיליון ישראלים כבר נרשמו בלשכת האבטלה, ושיעור האבטלה כבר עומד על 16.5% - יותר מפי 4 משהיה לפני המשבר. זה לא כולל את העצמאים, כמובן, שלהם אין איפה להירשם. מאות אלפי אנשים יושבים בבית ומחכים שהמנהיגים שלהם יתנו דוגמה. ושקט. חוץ מבנימין נתניהו, שמגיע כל לילה לטלוויזיה לסיבוב ניצחון עם ריח מאוד לא נעים, כמעט כל הפוליטיקאים שותקים. מתי שמעתם איזה חבר כנסת מדבר? חוץ מהעשרה שעסוקים במשא ומתן הקואליציוני ומשחררים הצהרות, כל השאר נעלמו. אין להם מה להגיד. אז אולי הגיע הזמן שאנחנו נגיד להם: רוצים להראות מנהיגות? תוותרו על חלק משכרכם. 15 אחוז, מיד, באופן זמני, עד שייגמר המשבר.

זאת לא אמירה פופוליסטית שמטרתה להשפיל או לקלס את חברי הכנסת. אני יודע שרוב חברי הכנסת עובדים בדרך כלל ומתרכזים בעזרה לציבור. אבל עכשיו זה עידן אחר. וכל אחד מאיתנו יודע שכאשר הדברים מגיעים לכיס שלך, אתה מתרכז בהם יותר. חברי הכנסת שלנו דאגו לעצמם טוב-טוב בשנים האחרונות. שכרם יפה, מאפשר להם חיים נוחים ונעימים, שלא לדבר על כל התקציבים העומדים לרשותם.

אז אם המשק קורס, גם החברים האלה צריכים להתגייס. אולי אם תרד המשכורת של ח"כים, הם ידאגו ביתר שאת לכך שהציבור ימלא אחר ההוראות ויעזור להשאיר את מצב הסגר כמו שהוא במקום להחמיר אותו. אין שום סיבה בעולם שחברי הכנסת לא יתנו יד במשבר כל כך קשה. זה יחלחל מיידית למשרדי הממשלה ולכל מקום, וגם יעודד אותם עצמם להתרכז במצב.

רבים עסקו במהלך סוף השבוע (ובצדק) בכך שהכנסת משותקת. ברעש שנוצר, איש לא שם לב שחברי הכנסת עצמם אינם עושים דבר בינתיים. איש מהם לא התנדב, למשל, לעזור במרכזי השליטה של מד"א או בבתי החולים. איש מהם לא מעודד את האזרחים. חברי הכנסת ברגעים האלה קצת מתנהגים כאילו הם לא שייכים.

הורדת השכר אינה עונש. אנשים נפגעו בכיס כמעט בכל מקומות העבודה בארץ. זה המצב, אלה התוצאות. אין סיבה שחברי הכנסת לא יראו דוגמה אישית ויחתכו גם הם בשכר. גם ככה יש תחושה שהם קצת מנותקים וחיים באיזה מגדל שן, במיוחד אחרי שנה שבה רובם ממש לא עשו כלום. נכון, לא באשמתם – הבחירות המחורבנות עם התיקו וכל זה. אבל קשה למצוא אפילו צדיק אחד מהם שגילה איזו יוזמה ואמר: אם ככה, אלך לתרום בזמן הזה את יכולותיי היכן שצריך. הרי גם מערכת הבחירות עצמה הייתה די רדומה. אני לא רוצה להצביע באצבע, אבל אם תעברו על רשימת חברי הכנסת החדשה, תגלו שם מלא שמות שלא ראיתם בשום מקום את קצה זנבם. ואני לא מדבר רק על יושבי השורות האחוריות של המפלגות החרדיות. אליהם קל להיטפל. גם שמות שאתם בדרך כלל מכירים נעלמו. בתוך הכאוס החדש, חוסר האמון כלפי חברי הכנסת גובר. הם עסוקים רק בעצמם.

אז אנחנו נסמן להם את הכיוון: רוצים אחדות? נשיאה משותפת בעול? בבקשה – ותרו על 15 אחוז משכרכם עד תום המשבר. וקחו אתכם את כל מי שצמוד אליכם, כולל שרי הממשלה והשופטים. כשגם אתם תתחילו לפחד מהטלפון מהבנק, הכל ייראה אחרת. זאת הזדמנות שלכם להראות שאתם באמת, עדיין, חלק מהעם.