באווירת העליהום הכללית והאהבה/שנאה למפורסמים היה מאוד קל לשטרן להפעיל לחצים, מעל ומתחת לשולחן, לאיים, ולהפעיל כח. במשך שנים למשל הוא מנע מעברי לידר להופיע בצבא למרות שלידר השתחרר כחוק, בגלל חוסר התאמה, לאחר עשרה חודשי שרות – כל זאת למרות שלאורך הקריירה שלו הופיע אינספור פעמים בהתנדבות מול חיילים.
מה שהיה מבחינתי דוחה במיוחד אצל שטרן היא העובדה שמאחורי החזות הכאילו-פטריוטית, הסתתרה אג'נדה דתית, לאומנית, שמרנית. לא במקרה בחר שטרן להתנפל על זמרים חילונים, ששרים לפעמים טקסטים בוטים נגד אלוהים. גם המגדר היווה כאן שיקול. הרי זה אותו שטרן שביקש לסגור את "במחנה" בגלל כתבה על חייל הומו. עכשיו, כשהוא חבר כנסת, יהיה מעניין לראות מתי הוא יחזור לסורו, אם כי אני בטוח שציפי לבני תדע להעמיד אותו במקום.
עברו הרבה שנים, מקבלי ההחלטות בצה"ל, כך היה נדמה, שינו גישה לגמרי. הקולות שנשמעו משם היו מפויסים, כמו שאמור להיות. בכל זאת צבא העם. אבל העובדה שיש בצה"ל יותר ויותר קהל מתנחלי, שקצת שונא חילונים ובעיקר תל אביביים, גורמת לפעמים לכך שחוזרים לימי שטרן ולגרוב השנאה. השבוע זה היה נגד בר רפאלי.
חינוכי במובן הרע של המילה
בדיוק באותם רגעים שבהם הצבא יצא למלחמה בבר רפאלי החליטו במשטרה שהגיע הזמן לחסל אחת ולתמיד כמה סמלים של הבליינות התל אביבית. הבלוק והחתול והכלב, שני המועדונים שהמשטרה רוצה כעת לסגור לתמיד, הם שניים מהמועדונים הכי מיוחסים ואליטיסטיים בעיר. אלה בדיוק המועדונים שאליהם מגיע קהל תל אביבי שרגיל לבלות, שמכיר את המשחק. אלה מקומות שאין בהם כמעט אלימות והייתי מהמר שכמות גניבת הפלאפונים בהם קטנה יחסית לגניבות במועדונים שמיועדים לצעירים בגילאי 22-25 שמגיעים לעיר מהפריפריה.
קראתי את עדותו של השוטר המפליל כפי שהתפרסמה בתקשורת, זה הסמוי שבזכות עדותו נסגרו בפורים מלא מועדונים. הוא הסביר שלקח לו הרבה זמן להבין מי נגד מי. איך ואיפה קונים סמים. כלומר בליין אקראי שיגיע למועדון כזה כלל לא ייחשף לסמים, אם יש כאלה. הוא הדגיש את הנקודה הזאת, כדי להדגיש כמה מתוחכמת הייתה החדירה שלו. אבל האמת היא שהיא לא הייתה מתוחכמת כלל. כרגיל, המשטרה נלחמת במי שצהוב להילחם בו. קל, וכמובן לא באמת מסוכן.
אם רוצים לחסל את נגע הסמים, יצאו נא למלחמה בברוני הסמים. שיתנפלו על אנשים שמוכרים הרואין לכל מיני עלובים בתחנה המרכזית הישנה, ואחר כך יורים אחד בשני ברחובות ערים. אבל מאלה לאיש לא אכפת. הרבה יותר לוהט להפריע לאיזה עורך דין שעושה קצת קוק במועדון תל אביבי.
מצחיק שבסוף המשטרה התנפלה דווקא על שני מועדונים שהם הכי פחות אלימים בעיר. החתול והכלב הוא אולי מעט יותר פרוע, אבל הבלוק הוא בדרך כלל מועדון של חנונים, שהרבה מאוד מהמסיבות בו, הן של אנשים שרוצים לשמוע מוזיקה. אולי לראשי משטרה זה לא נשמע הגיוני, אבל חלק מתרבות הלילה קשורה גם באהבה למוזיקה. לא רק בצורך לקיים יחסי מין ולהתמסטל.
ואולי זה המזל של המהלך הזה. כי כל מי שמכיר קצת את תל אביב, למשל סגן ראש העיר אסף זמיר וחברת הכנסת הטריה תמר זנדברג, יודעים שהבלוק הוא באמת מקום של תרבות. זה המקום שאירח את ג'יימס בלייק, אם לנקוב בסופר סטאר אחד, ורבים וטובים אחרים, לערבים שהיו פניני תרבות (גם אם בלייק מאוד אכזב). לכן גם היה כל כך קל לגייס אלפי תומכים לעצומה נגד סגירת הבלוק תוך שעות.
מעניין שהחבר'ה האלה אף פעם לא לומדים. לא בצבא ולא במשטרה. איזה סיבה יש לצבא להתעסק עם בר רפאלי? ואיזה סיבה יש למשטרה להקצות כוחות דווקא כדי להשליט סדר בבלוק? ברור שהמניעים נגועים ברצון לעשות כותרות, באיזה אג'נדה מקולקלת שהיא מוסרנית ושקרית, חינוכית במובן הרע, וכמובן שהכי טוב לעשות מהלכים שיזכו לפרסום בתקשורת.
אני חושב שהרמטכ"ל ומפכ"ל המשטרה, כמו גם שר הביטחון והשר לביטחון פנים צריכים לצאת בהכרזות פומביות ולהתנער מכל השטויות האלה. אני מניח שזה לא יקרה. בעיקר כי שני השרים הרלוונטיים נגועים בלא מעט מהלאומנות/שמרנות הזאת בעצמם. וככה אנחנו נשארים עם צביעות. עם התחושה שבמקום לדאוג שאזרחים תמימים בראשון לציון לא יקלעו לקו האש של מלחמות לעבריינים, המשטרה רוצה לצאת לקרב נגד תלושי החינם לשתייה שנמצאים בכיסו של היחצ"ן עומר גרשון.
עם הצבא והדוגמנית מספר 1 זה עוד יותר גרוע. כי זה מגחיך את הצבא. לפחות במקרה של רפאלי, היא מספיק חזקה ולא פחדנית כדי להשיב אש. הטוויטים שלה והפרצופים בגיא פינס ירדפו בליל הסדר את מי בדובר שצה"ל שרקח את המזימה וסיבך את כולם בשטות הזאת.