ראש הממשלה, ברגע סופרמני, הציל את חבר הכנסת מיקי זוהר ועם ישראל כולו. ברביעי בבוקר נתניהו צלצל והודיע לו שחוק השבת המקושקש שהוא מנסה להעביר יצטרך ללכת בדרכם של חוקים שאיש לא מעוניין בהם. זוהר התבאס אבל משך את החוק. וכך ניצלה הכנסת מעוד סיבוב של צרחות על ריק. גם השבת ניצלה, ואיתה הסטטוס קוו בעניני דת.
קשה להיות חבר כנסת צעיר. איך בדיוק אמור מישהו שזה עתה הגיע מהפריפריה, בלי הרבה ניסיון תקשורתי, בלי גב, לקבל תשומת לב ציבורית? איך הוא יתחרה בשועלה שמאלנית מקושרת כמו תמר זנדברג? או בטיפוס כמו אורן חזן? איך הוא יתחרה בצעירות הוותיקות יותר כמו סתיו שפיר ואיילת שקד? בעולם שבו המלכה מירי רגב מצליחה להבעיר את התקשורת אחת לשבוע, מי כבר יתעניין בבחור גבוה מקרית גת?
חבר הכנסת מיקי זוהר הוא לא טיפש. הוא גם לא מיהר לעלות לכותרות מיד עם הביאו לכנסת. פה ושם הוא הפליט כל מיני שטויות או פרובוקציות אבל שום דבר לא הביא אותו למהדורות החדשות. ולא שהוא לא ניסה. רק לפני חודשיים טען בתוקף שהרוצחים מדומא בכלל לא התכוונו לשרוף תינוק. שיהודי לא שורף תינוקות. אבל האמירה הזאת הביאה אליו רק את ניר גונטז׳ מ"הארץ".
זוהר הבין שהוא צריך למצוא משהו גדול. משהו שבאמת נוגע בנקודה רגישה ויכול ליצר ניצוצות. אני מחכה בכיליון עיניים לראיון האישי שהוא בטח יתן בקרוב, אולי הוא יסכים לספר את האמת. איך נולד הרעיון המדהים לנסות ולהדליק שוב מלחמות על השבת בישראל. אפשר גם לתאר את זה ככה: לאחר שכמעט הצליח להבעיר את המדינה, ולייצר מלחמה לא נחוצה בין דתיים לחילוניים, בין בעלי עסקים לרשוית המקומיות ומי לא, התאספו החברים בליכוד ובקואליציה והעיפו את הצעת החוק של זוהר לפח האשפה.
חוק השבת של זוהר לא יראה כבר אור יום. אבל מה שכן ישארו לנו המון פנינים קטנות, חלקי ראיונות ואייטמים מופרכים שהופכים את הח"כ הצעיר למועמד הבולט ביותר לתואר הישראלי המכוער 2016. מזל שהשנה רק התחילה. החוק עצמו, הוא שאריות של דיון מלפני שנתיים ומאבק בין בעלי מכולות בתל אביב לרשתות הגדולות יותר שפתוחות בשבת. לפני שבועיים כשראיינתי את זוהר במסגרת התכנית שאני מגיש בימי שלישי בצהרים עם מרגלית צנעני ב״רדיו לב המדינה״ הוא נשא נאומים נרגשים על סוציאליזם וזכויות העובדים. אלא שהנושא הזה לא חם מספיק בישראל.
ולכן בשבועיים שעברו הוא שינה את הטון. ״חוק השבת״ שלו הפך לחוק נגד מדינת תל אביב שבה פותחים בשבת מספרות. ביום רביעי בראיון בתכנית ״אנשים״ הוא חזר על השטויות האלה וגם קבע שהכל מי שמתנגד לו הם מתנשאים מתל אביב שממילא אינם חלק מהמדינה. טיעון לא כזה לוהט בשבוע של הטבח בדיזינגוף אבל מילא. מה גם שהראשונים להתנגד לחוק בקואליציה היו אנשי סיעת כולנו של כחלון.
האמת היא שמיותר להתיחס לזוהר ברצינות. אבל אם כבר אז בואו נבדוק את המספרות. קודם כל יש בכל תל אביב אולי מספרה אחת בפלורנטין שפתוחה גם בשבת. דבר שני, מספרות הן אחד העסקים האחרונים בישראל שהם קטנים ופרטיים. אין רשתות, אין קונגלומרטים, זה הכל עסקים קטנים שבהם כל המתח בין קטן לגדול כלל לא קיים. איך הגיע זוהר מכל העולם דווקא למספרות?
העיקר שאורן חזן לא לבד, יש בכנסת פרובוקטור חדש. שניהם מהאגף הימני במיוחד של הליכוד (חזן מגדיר עצמו ״רפובליקאי״). אבל בעוד חזן לפחות מביא אותה לפעמים בצחוקים, אצל זוהר הכל רציני להחריד. יש לו על הפנים כל הזמן הבעת פרצוף תשעה באב, ואם אתה תוקף אותו הוא ישר מתחיל ב״אני מהפריפריה אבל יש לי שני תוארים אקדמיים מאוניברסיטת בר אילן. אני נשוי ואב לארבעה...״ ותוך דקה אתה מוכן להגיד לו ״כן״ על כל דבר בתנאי שפשוט יסתום. כי למי יש כח. כנראה שככה הוא מינפל את ועדת השרים שהצביעה בעד החוק שלו בממשלה.
וברצינות, מי המציא את הזן הזה של פוליטיקאים שהם בעצם משתתפי ריאליטי שכל רצונם הוא להתפרסם? נשמנו לרווחה כשהלך שרון גל, והנה מגיע עוד אחד. שנה נהדרת שתהיה לנו.