בואו נפסיק רגע לכבס מילים. מה שיש בחוץ זאת מלחמה. בצבא קוראים לזה "מלחמה אזרחית", אם הבנתי נכון. בפרקטיקה זה אומר שפלסטינים קמים בבוקר ומחליטים באופן עצמאי לעשות מעשה. לזרוק אבן, לדקור, להרוג. הם לא אוהבים את הכיבוש, והם מבינים שה"שקט יחסי" ששרר הרבה שנים, לא מקדם אותם לשום מקום.
המלחמה האזרחית הזאת, היא לא משהו מוגבל ותחום. תוך רגע הפכה מפרומו בדמות הפגנה ביפו לשרשרת פיגועים עמוק בתוך הקו הירוק. קריית-גת, פתח תקוה, תל אביב, עפולה. ועכשיו כבר כמעט אי אפשר לעצור. הרי מה? כשוואדי ערה יהיה חסום, ואחריו גם שדרות ירושלים, אז ממילא הכל כאן ישתגע. ממלחמה אזרחית זה יהפוך למלחמת אזרחים.
אני מאמין בפתרון מדיני, שתי מדינות לשני עמים, אבל עזבו. אני הרי מיעוט מרגיז ומעצבן שעוד זוכר את "הקו הירוק". אז בואו ננסה רגע את הפתרונות שמציעים עכשיו חברינו ובני עמנו האהובים מהצד הימני.
1. לבנות התנחלות חדשה על כל מתנחל שנרצח בגדה המערבית. אוקיי. אז תמורת הרציחות של השבועיים האחרונים נבנה איזה 10 התנחלויות חדשות. לא נתחשב בשטח פרטי, במה שייך למי, נבנה איפה שנרצה. אבל רגע, הרי זה לא יפסיק את האלימות. אז חוץ מזה צריך לעבור גם ליד קשה.
2. לעבור ליד קשה. יד קשה, כמו שאמרה שרת המשפטים המצוינת, שאמורה להשגיח על שלטון החוק. לשרה יש רעיונות לשינוי חוקים ונהלים כדי שיהיה יותר קל לטפל בפלסטינים. קודם כל, אם הבנתי נכון, צריך לאפשר ירי יותר בקלות. יש לזה כל מיני שמות אבל בפרקטיקה, רוצים שחייל או מתנחל, אם הוא בסיטואציה לא נעימה, תהיה לו האופציה לירות בלי לחשוב פעמיים. לדעת שרת המשפטים זה יגרום להרתעה. אני מבקש להעלות את ההשערה שאם יתחילו לירות חופשי, וימותו פלסטינים בכמויות גדולות, גם כמות הניסיונות להרוג יהודים תגדל.
3. לפוצץ כל בית של משפחתו של כל מחבל ולהעיף את המשפחה שלו מהארץ. גם זה רעיון של שרת המשפטים (סליחה שאני משתמש בה, פשוט בגלל שהיא הסמכות הפוליטית הראשית כרגע מול מערכת המשפט, זה מתאים) - זה כבר סטארט אפ שאפשר לקרוא לו גם טרנספר. פעם זאת היתה מילה גסה. אבל אם בונים עוד ועוד התנחלויות, כך ששטח המחיה של הפלסטינים בגדה מצטמצם, ואחר כך מתחילים גם לגרש את כל מי שזורק אבן ואת המשפחה שלו, מקבלים סוג של העברת אוכלוסייה. שזה טרנספר. למה לא להגיד בקול רם שזה מה שרוצים בעצם. גדה מערבית שאין בה ערבים ויש בה מלא יהודים עם איכות חיים ושקט. כבישים נהדרים כבר יש שם.
4. להחזיר לכלא את כל פעילי החמאס וההתנגדות באשר היא. שרת המשפטים מציעה להכניס לכלא לשנים ארוכות גם זורקי אבנים. כולל בני נוער. כאילו מה, הם לא יודעים שהאבנים האלה שהם זורקים יכולות להרוג? ובקיצור, להכניס כמה שיותר אנשים לכלא. אני חס וחלילה לא מאשים את מי שנפגע מאבן על הזעם. השאלה היא מה הדרך להפסיק את זריקת האבנים? את הדקירות? אם הדרך היא כלא, אז איך שלא תהפכו את זה, אם המצב ידרדר, נצטרך בסוף מחנות כליאה ענקיים. הרי עכשיו זורקי האבנים הם בני 13, בעוד חודש הם יהיו בני 8 ובסוף גם האימהות תצטרפנה. אז במחנות נכלא משפחות שלמות. לא הייתי קורא להם חס וחלילה בשמות שאסור לקרוא למחנות, אבל גם לא צריך דמיון של גבריאל גרסיה מארקס כדי להמציא לזה שם.
5. להיפרד מרעיון שתי המדינות. שרת המשפטים גם מסבירה כי פתרון שתי המדינות לשני עמים מת. כלומר תהיה כאן מדינה אחת, מן הים ועד לירדן. ובגדה המערבית יהיה איזה אזור קטן וסגור של פלסטינים. אבל יש רק בעיה אחת. שהרי ירושלים היא עיר מעורבת לגמרי. וגם חברון היא מין עיר מעורבת. ובשתי הערים האלה, לא משנה מה יהיה הצבע של תעודת הזהות גרים מלא פלסטינים שלא יוותרו על חלום המדינה הפלסטינית ועל החלום לגאווה. זה אומר לפחות 300 אלף פלסטינים בירושלים. ועוד 200 אלף בחברון. יש סיכוי לא קטן שהאנשים האלה ימשיכו להתמרד, כי זה אופי האדם. ככה שרד העם היהודי 2000 שנה וככה שורדים רוב העמים בעולם. אם מדכאים אותם ועם אחר שולט עליהם, הם מתמרדים. אז מה נעשה עם האנשים האלה? נעשה להם קשה להתמרד. נבהיל אותם. ונעניש על פעולות איבה. כמו שאמרנו: נפוצץ להם את הבתים ונכלא את מפרי החוק והמסיתים. ואת קשיי העורף ממש נגרש מחוץ לארץ.
אני יודע שהשרה שקד בטוחה שהצעדים האלה יביאו שקט ומנוחה לעם ישראל. אני לא אתחיל לנדנד כאן עם זה שבגדה ובעזה בשנת 67' היתה אוכלוסיה שרובה חילוני, שעברה לפת"ח ואחר כך לחמאס, ובעזרת השם עם הזמן תקצין עוד יותר. להפך. אני מציע שאולי ניתן לאיילת שקד והחברים לנסות להגיע לזה. מעולם לא ניסינו צעדים כל כך דרסטיים. אני מניח שבדרך ישנו הרבה מאוד חוקים. ידאגו שבית המשפט העליון לא יהיה כל כך עצמאי. שהיועץ המשפטי לממשלה יפסיק להפריע לעבוד. יהיה פחות חופש דיבור, פחות חופש הבעת דעה. כל מי שיפרסם משהו נגד הצעדים האלה וישווה השוואות ימצא את עצמו איפה שמגיע לו.
האם ישראל תהיה מדינה דמוקרטית בסוף התהליך הזה? האם בכלל תהליך כזה אפשרי? איך קוראים למדינות שמתנהלות ככה? על כל השאלות האלה יש כמובן תשובות מאוד פשוטות, ואני לא רוצה לחזור עליהן. ההצעה שלי לשרת המשפטים פשוטה: אני מוכן לתמוך בכל הצעדים שאת מציעה אם תקראי להם בשמם האמיתי. אם תצאי מהארון ותגידי למה באמת את מתכוונת אולי לך יהיה הרבה יותר קל לשכנע את העולם בצדקתך. עזבי את העולם, אולי אפילו את ראש הממשלה של ישראל.