שרימפס ובמיה על מצע צזיקי (תמונת AVI: mako)
השרימפס שעצבן את אייל שני | תמונת AVI: mako
לפני הכל, הבהרה קטנה אך חשובה: אני בהחלט לא מסמפט הצגת מתכונים לא כשרים בטלוויזיה. ברור שבעולם מתוקן הטלוויזיה היתה אמורה לכבד את הצופים הדתיים (למרות שמדובר קצת באוקסימורון - דתי אמור לצפות בכלל בטלוויזיה במתכונתה הנוכחית?), בוודאי שהצגת מתכונים לא כשרים מעוררת בי סלידה, אבל בין כל הקולות הדתיים שמוחים על הצגת המתכונים הלא כשרים ב"מאסטר שף", אני רוצה להביע דעה קצת אחרת.

הטענה שלי פשוטה ועקרונית: הטלוויזיה של היום היא לא משהו שמיועד לדתיים, נקודה. אם בשנות השבעים והשמונים עוד היה אפשר להבין דתיים - בעיקר מהצד היותר מסורתי של המפה - שצפו בטלוויזיה, הרי שהיום אין לה בכלל מקום בבית היהודי הממוצע. וסיבות לא חסרות: המיניות חסרת העכבות, האלימות המתפרצת, הנטייה להתמכרות, בזבוז הזמן המשווע. כל מה שהיהדות מטיפה כנגדו - נמצא שם, במרקע הקטן.

אם אדם דתי מתעלם מכל אלה ובכל זאת מקדיש זמן לטלוויזיה, הרי שמתכוני שרימפס ב"מאסטר שף" לא אמורים להרעיד יותר מדי את אמות הסיפים שלו. הוא ממילא נחשף למראות לא צנועים בעליל, חושף את ילדיו לתכנים אלימים, מיניים ורדודים, ומבזבז זמן יקר על הצפייה. אז כל מה שנותר למחות זה נגד איזה סטייק עסיסי טבול בחמאה?

תוכנית ההתנתקות

לפני ארבע שנים בדיוק אשתי ואני הוצאנו את הטלוויזיה מהבית. כבני זוג שעשו את דרכם ליהדות הבנו שהיא מתנגשת עם עולם הערכים שלנו בכל כך הרבה דברים, שחבל בכלל לנסות ולהתמודד עם תחלואיה. אפילו כשהקרנתי לילדים את "בייבי שף" מערוץ בייבי, הופתעתי לגלות שם מתכון לביצי פסחא. כשצפינו בחדשות, לא יכולנו להתחמק מהפסקת הפרסומות שחלקן הגדול היה בוטה גם כשרצו לפרסם איזו אבקת כביסה. וכשרצינו לבלות ביחד או עם הילדים, אבל תכניות ריאליטי ממכרות שאבו לנו את הזמן - הבנו שזהו. כמה כבר אפשר לעשות שקר בנפשנו. הטלוויזיה ותכניה כבר לא קשורה אלינו בכלל. לא נוכל לשנות אותה, אז פשוט נערוך תוכנית התנתקות פרטית משלנו.

אבל יש כאלה שחיים באשליה שהם יוכלו לשנות את הטלוויזיה. לפני כעשור היו דתיים שמחו על שידורה של "ארץ נהדרת" בערבי שבת, מתוך טענה שכך לא יוכלו ליהנות מפניני התכנית ולא להשתתף במדורת השבט, רחמנא ליצלן. באותה תקופה הייתי מסורתי ולא דתי, אבל כבר אז הבנתי את הגיחוך שבעניין, וגם כתבתי על כך טור דעה למגזין "רייטינג". לא הבנתי איך אנשים דתיים נלחמים על זכותם לצפות בתכנית שמתנגשת בלי סוף עם הערכים שאמורים להיות להם - איסור לשון הרע, הלבנת פנים, ביזוי אנשים, זלזול ברבנים וכן הלאה.

אז עכשיו אני אומר גם לחובבי "מאסטר שף" שמצד אחד צופים בה, מצד שני נגעלים מהמתכונים הלא כשרים, ומצד שלישי מתלוננים - תתחילו לגבש זהות עצמית קצת יותר ברורה. אם בהפקת התכנית מתעקשים על חוסר גבולות בכל הנוגע לכשרות, כנראה שזה לא מקומכם. אז במקום להתלונן ולצפות שהטלוויזיה המסחרית תתחיל לשמור על ערכי המסורת, תתחילו להבין: היא לא נמצאת בכלל בסקאלה שלכם, ואתם לא ממש מעניינים אותה. אז במקום לצפות, להיגעל ולהתלונן, תבדקו קודם כל את עצמכם, האם "מאסטר שף" היא המקום בשבילכם, או שמא הגיע הזמן להתקדם הלאה ולהתחבר לאמת היותר-פנימית שלכם.