באופן אישי, אין שמח ממני לראות חילונים לומדים יהדות. בוודאי שכולם צריכים להתחבר, להכיר, לשאוב ואפילו להתמסר לעולם התורה הכל כך רחב, הכל כך עמוק. בטח ובטח שזה עדיף מיליוני מונים מתרבות ההבל והריק ששולטת כאן. בוודאי שעדיף דף גמרא מדף יוטיוב עם הפרויקט של רביבו, בוודאי שעדיף גמר חתימה טובה מגמר מאסטר-שף. אם כך, למה אני לא מתחבר למשנתה של ד"ר ח"כ רות קלדרון, כפי שבאה לידי ביטוי בנאום הבכורה שלה בכנסת?
באתר כיכר השבת פורסם בתגובה מאמר לא ממש מנומק, תחת הכותרת הבומבסטית "זה האיום הקיומי האמיתי: רות קלדרון לומדת גמרא", ואילו מהצד השני, שהפגין ליברליות מהולה בבורות, כתבה כאן ב-mako ליטל אבזון מאמר נגדי תחת הכותרת "אוי גוועלד: אישה מכירה את התלמוד". יכול להיות שליטל מחפשת סיבות לעלות על הבריקדות בכל נושא פמיניסטי-כביכול, אבל לא, זה ממש לא הסיפור.
לא מחפשים את אלוהים, אלא סיפור
רבים מתלהבים מכך שקלדרון כביכול "מנצחת את השיטה" החרדית, אבל בואו נעשה סדר בדברים. ללמוד תורה, גמרא, משנה, פוסקים (ונעזוב לרגע את מקומן של הנשים בכך) - זה מצוין. כן, גם אם אתה חילוני שרוצה להתעלות. אבל הבעיה הגדולה בכל מקומות הלימוד החילוניים למיניהם - החל מעלמא ועד למכוני הקבלה למיניהם - נעוצה במחויבות של אותם לומדים לטקסט היהודי.
מי שלומד יהדות מתקשה להתעלם מההכרח שבקיום מצוות התורה. מי שמתעלם - עושה שקר בנפשו. התלמוד, שבו מאוהבת ד"ר קלדרון, מתבטא באופן נחרץ כלפי אלה שאינם מקיימים את מצוות התורה. יותר מזה: במקומות רבים נאמר שהלומד תורה ועובר על דבריה במזיד, גרוע וחמור מהשוגג. "לא הכרתי - לא את המשנה, לא את התלמוד, לא את הקבלה ולא את החסידות", סיפרה קלדרון על ילדותה ונעוריה. "היה חסר עבר, עלילות, דרמה, גיבורים, סיפורים", המשיכה, ובכך חשפה ללא מישים את מה שכנראה חיפשה. לא הדרכה אלוהית שיש ללכת לפיה, אלא סוג של סיפור ארוך בהמשכים, שאפשר ללמוד אותו כמה שרוצים - אבל הוא לא מחייב.
גם הרמב"ם, שאותו גם יאיר לפיד נהנה להזכיר, היה מאוד חד משמעי כלפי יהודים שלא מקיימים את מצוות התורה. וכך גם כל גדולי ישראל לאורך כל הדורות. כן, התורה היא לא מתמטיקה, לא היסטוריה, לא ספר אגדות ומוסרי השכל, ובטח שלא טקסט אינפורמטיבי מלא באינפורמציה. תורה מלשון הוראה - היא מחייבת את היהודי בכל מובן. לא מאמינים? פשוט תקראו אותה.
מגיעים לבית כנסת בשבת, ברכב
אני מסכים עם הרבה דברים שנאמרו בנאומה של ד"ר קלדרון, כולל גילויי ההבנה מצדה לתחושות המגזר החרדי שמרגיש שהוא נושא כמעט לבד על כתפיו את לימוד התורה. אבל היא מתעלמת שוב ושוב מכלל המפתח - קיומה של התורה מותנה בקיומה. כן, זו לא טעות בניסוח. אם היא רוצה שהתורה תתקיים בעם ישראל - צריכים לקיים אותה. ונראה שהיא שוחה בדיוק בכיוון ההפוך, למרות ההצהרות היפות.
והרי כל מי שקצת מבין בנושא, רואה שמי ששומר את התורה כפי שהגדירו חז"ל בגמרא, שקלדרון אוהבת לצטט ממנה, הם - מה לעשות - הזרמים האורתודוקסיים ביהדות. אם הרפורמים היו מופקדים על שמירת היהדות, אני לא רוצה לחשוב איפה היינו נמצאים היום, אם היינו נמצאים בכלל.
וכאן אנחנו מגיעים לדבר שכנראה הפריע יותר מכל למערכת "כיכר השבת", והאמת היא שגם לי. במשפט "מתוך קנאת הסופרים והתחרות הבריאה - תגדל התורה ותאדיר", הוכיחה ד"ר קלדרון שהיא פשוט לא יודעת את מקומה. להשוות בין הרפורמים לבין גדולי התורה בעולם האורתודוכסי בדורות האחרונים - הרב קוק, החזון איש, הרב שך, הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף - זה פשוט לעשות צחוק מהשומעים התמימים שפשוט לא מכירים את הפערים העצומים בין העולמות. זה בערך כמו להשוות מחברת של תלמיד בכיתה ג' לדוקטורט של מומחה בעל שם עולמי.
ההבדל בין שייקספיר לגמרא
אמנם זה ייחודי ואפילו אקזוטי לדבר ארמית ולהביא אגדתא מהגמרא על בימת הכנסת, אבל מי שלמד טיפה, יודע שהתורה לא בנויה רק מאגדות ומסיפורים יפים, אלא גם ממערכת מוצקה מאוד של מחויבות האדם היהודי לאלוהיו, מערכת שכר ועונש וכן הלאה.
למעשה, שאלת המפתח האם התורה, הגמרא ושאר כתבי הקודש ביהדות הם דברי אלוהים חיים - או שמא לא. אם כן, הרי שחייבים לקיים את הכתוב בהם ואי אפשר להתייחס לכך בביטול ובזלזול. אבל אם מדובר בטקסטים שבני אדם כתבו - למה בעצם ללמוד אותם באדיקות כל כך גדולה, ואפילו לדרוש על כך תקציבים? הרי מה ההבדל בין כתבי שייקספיר ואפלטון לבין הגמרא, אם כך? ההבדל הוא ששייקספיר ואפלטון לא היו יהודיים? למה זה אמור להפריע לעולמנו הנאור והליברלי?
אני מסכים עם רות קלדרון שלא חייבים ללבוש שחורים כדי ללמוד תורה. מצד שני, עליה לדעת שאי אפשר ללמוד תורה - ועם זאת לא לקיים את הכתוב בה. אלא אם כן בוחר לעשות שקר בנפשך, ועוד להנחיל אותו גם לאחרים.