אין תמונה
קראתם את הצעת החוק לפני שביקרתם אותה? ח"כ איילת שקד
הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה, או בשמה התקשורתי "חוק העמותות", זכתה למקלחת צוננת משמאל בשל היותה לכאורה "לא דמוקרטית" והיא מוצגת ככזו שתפגע בישראל בזירה הבינלאומית כיון שחוק ככזה, שלדברי מתנגדיו פוגע בחופש הביטוי, לא יהיה מקובל בפני מדינות אירופה וארצות הברית.

לצערי, כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן השמאל אינו מדייק בלשון המעטה. לו מבקרי החוק, שרובם אפילו לא טרחו לקרוא אותו, היו בודקים את מצב הדברים המשפטי במדינות אחרות, הם היו מופתעים לגלות שהחוק המדובר מצומצם בהרבה מחוקים מקבילים במדינות המערב.

אחת התופעות איתן מבקשת הצעת החוק להתמודד היא כספים המועברים לעמותות הפועלות באופן ישיר נגד מדינת ישראל ונציגיה. עמותות אלו גורמות נזק בינלאומי משמעותי לישראל בכלל ולחיילי צה"ל בפרט באמצעות סיוע לתביעות המוגשות בתי משפט שונים באירופה. כדוגמה ניתן לראות את תרומתו המשמעותית של ארגון עדאללה לדו"ח גולדסטון, שעם נזקיו מתמודדת ישראל עד היום, או את חוות הדעת שנתן הארגון בתביעה שהוגשה לבית המשפט בספרד כנגד בכירים במערכת הביטחון של ישראל. הצעת החוק שהגשתי ביחד עם ח"כ רוברט אילטוב מבקשת לצמצם את יכולת ההשפעה של ריבוניות זרות על פעולות מסוג זה. החוק הצרפתי, מתייחס בחומרה רבה הרבה יותר לעמותות כגון עדאללה. על פי החוק הפלילי בצרפת העונש בגין יצירת קשר עם מדינה זרה או עם ארגון זר במטרה לגרום לפעילויות עוינות נגד צרפת הוא 30 שנות מאסר וקנס של 450,000  יורו. חשוב לציין כי על פי המשפט הצרפתי גם הובלה לגינוי צרפת על ידי מדינות זרות נכנסת תחת ההגדרה של "פעילויות עוינות". כלומר, מה שבצרפת מוביל למאסר של 30 שנה, בישראל יוביל למס של 45%.

אפשר להירגע, אף אחד לא יפגע לנו בחופש הביטוי

גם בעניין ההתערבות של ריבונויות זרות בענייניה הפנימיים של המדינה ניתן לראות כי ישנן מדינות המתייחסות לעניין בחומרה רבה מאשר הצעת "חוק העמותות". בארצות הברית לדוגמה, קיים חוק הסוכנים הזרים. על פי החוק, כל ארגון אמריקני המקבל תרומות מממשלה מחוץ לארצות הברית נחשב לסוכן זר (למעט חריגים) ולכן נתון לדרישת רישום במשרד המשפטים הפדראלי. תנאי זה נתפס בארה"ב כחיוני, על מנת לוודא כי קיימת שקיפות בכל הקשור להתערבות מדינות זרות בענייניה הפנימיים של ארה"ב ומניעת פעילות עוינת בידי מדינות זרות על אדמת אמריקנית.

נקודה נוספת שהעלו מתנגדי החוק היא כי מיסוי של תרומות של ישויות ריבוניות זרות לעמותות מהווה פגיעה החופש הביטוי של אותם עמותות. גם במקרה זה, ישנם תקדימים בינלאומיים המראים כי לא כך הדבר. בית משפט העליון האמריקאי, הידוע בקנאותו בשמירה על חופש הביטוי בארה"ב, קבע בשנת 1983, בתיק  Bob Jones University v. United States באופן מפורש , כי במקרה של עמותה המקדמת מדיניות המנוגדת למדיניות ברורה של הממשלה (contrary to a compelling government public policy), מותר למדינה לבטל את הטבות המס המגיעות לעמותה, וצעד כזה לא יהווה פגיעה פסולה בחופש הביטוי או כל חירות חוקתית אחרת. כלומר, לא ניתן למדינה מתוקנת לפעול באופן מזוכיסטי ולסייע כלכלית לגופים המנסים לפגוע בה באופן ישיר.

חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה, בכך אין ספק. גם הצעת "חוק העמותות" אינה אוסרת על התבטאות כזו או אחרת. אך המרחק בין ההיתר להתבטא באופן כזה או אחר כנגד המדינה לבין הדרישה האבסורדית לדרוש מהמדינה לממן התבטאויות כאלה, הוא גדול ביותר. הצעת החוק מחזירה את מדינת ישראל ממסלול המזוכיזם להתנהלות שפויה נטולת שנאה עצמית.