קשה היה להחמיץ את הנימה המאיימת בדבריו של בני הבכור, ולא רק בגלל שהקול שלו התחיל להתחלף לאחרונה. הוא חקר אותי בטון שלא היה מבייש מתלמד בשב"כ שמנסה לשבור טרוריסט עיקש. או, בתרגום לאווירה ששוררת אצלינו בבית בזמן האחרון, הוא חשד בי שאני מבזבז חשמל.
שאלתי למה הוא מתעניין במעשיי. "כי זה קפץ בבת אחת פי שש. מ-30 אגורות לשקל ושמונים", היתה התשובה. כשהגיע למסקנה שאני חף מפשע, כלומר שלא הפעלתי בדקות האחרונות שום זולל חשמל, הוא עזב אותי לנפשי ודהר – אחיו ואחותו בעקבותיו – לעבר חדר האמבטיה. אולי שם הם יתפסו את אם הבית על חם, כלומר אולי יתברר שהיא, בחוצפתה, הפעילה לכמה דקות את הדוד וגרמה לצעצוע החשמלי החדש שלנו להשתולל.
לגאדג'ט שאחראי לכל זה קוראים "צג מונה חשמל דיגיטלי", והוא משווק על ידי חברת "גרין פור יו". כדי לנקות את השולחן מתיאוריות קונספירציה, אעדכן שלא קיבלתי את המכשיר במתנה מהחברה. בהתאם לסיכום מראש, הוא הותקן בביתי לתקופה של כמה שבועות לצורך התרשמות. בקרוב אצטרך להחליט אם להשיב אותו – או לקנות בכסף מלא.
הרעיון פשוט: אחת הסיבות המרכזיות לכך שאנחנו מבזבזים חשמל (ואז חוטפים שוק כשהחשבון מגיע), היא רמת מודעות שנמצאת בגובה הריצפה. חלק גדול מהחשמל שאנחנו משלמים עליו הוא כזה שאיש לא משתמש בו: אורות שדולקים בחדרים ריקים, מזגן שפועל בחלל שכבר מזמן אין צורך לצנן, בוילר שנשכח למשך שעות, רדיאטור שנותר מחובר לחשמל כשכולם יוצאים בבוקר בבהילות מהבית.
צרכן החשמל בישראל 2013 הוא צרכן שמגשש כסומא באפילה: אין לו שום דרך לדעת כמה חשמל הבית צורך בכל רגע נתון, כמה חשמל זולל כל מכשיר, איזה מכשירים פועלים ברחבי הבית (בלי לבצע סריקה משקע לשקע), ומה הסכום שהצטבר לחובתו מאז ששולם החשבון המופקע הקודם.
קשה לעשות דיאטה בלי מידע בסיסי על הערכים התזונתיים של בורקס ועגבנייה, וקשה לעשות דייאטת חשמל בלי שיש לך מושג על מה עפים הקוט"שים.
מכונת הכביסה שלנו באמת חסכונית?
הצג הדיגיטלי של גרין פור יו הוא מכשיר פשוט בתכלית. מחברים אותו לארון החשמל, משם הוא שואב את הנתונים ומציג אותם במספרים ברורים: כמה חשמל נצרך בבית ברגע זה (במונחים של קילוואט/שעה); מה העלות של הצריכה בכל רגע נתון (במונחים של שקלים לשעה); ומה הסכום שהצטבר לחובתנו. יש גם אפשרות לראות את כמות גזי החממה שהבית פולט לאטמוספירה. מה רע בקצת יסוריי מצפון?
הילדים התאהבו בו ממבט ראשון. במשך שלושה ימים הם לא הפסיקו לחוג סביבו ולערוך ניסויים. מה קורה כשמפעילים את תנור האפייה? (התשלום השעתי קופץ בבת אחת בשקל וחצי); ומה צריכת החשמל של מאווררי התקרה הגדולים? (אפסית. כמו נורה קטנה); ולמה פתאום הצריכה קפצה מ-30 ל-70 אגורות לשעה? (כי אבא מכין טוסט). עכשיו הם יודעים שכמויות האנרגיה הגדולות ביותר נדרשות לתהליכי חימום וקירור. בקיצור, שיעור פיזיקה על חשבון הבית, תרתי משמע.
אחרי שההתלהבות של הילדים שככה מעט, התברר שגם למבוגרים יש מה ללמוד. הנחת המוצא שלנו היתה שאנחנו בית חסכוני מאוד בחשמל. בית לואו-טק, בלי גאדג'טים בזבזניים, פלאזמות ענק, מיזוג מרכזי או חימום תת רצפתי. אפילו את הקומקום אנחנו מרתיחים על גז. הצג החשמלי לימד אותנו שמייבש הכביסה שלנו בולע אנרגיה כאילו אין מחר (אז משתדלים לתלות כמה שאפשר), ולעומת זאת שמכונת הכביסה החדשה מצדיקה את הסיווג האנרגטי שלה (A, החסכוני ביותר).
עוד למדנו ש"צריכת הרפאים" שלנו – זו הצריכה שמתקיימת גם כשלכאורה הבית כולו כבוי – עומדת על 15-30 אגורות לשעה. האחראים לכך: המקרר, המחשב ועוד כמה מכשירים (טלוויזיה, ממיר, מדפסת) שנמצאים במצב סטנד-ביי. למקרה שלא ידעתם: אם הנורית האדומה דולקת – אתם משלמים; אם סיימתם להטעין את הסלולרי והשארתם את המטען בקיר – אתם שוב משלמים. לא חבל?
על הערך החינוכי והחסכוני של הצג החשמלי אין מחלוקת. אבל האם כדאי לרכוש אותו? תלוי כמה שומנים יש בצריכת החשמל שלכם. סביר להניח שיש יותר ממה שאתם משערים. מחיר המכשיר נע בין 300 ל-500 שקל (השבוע הוא נמכר בגרופון ב-375, ניתן לרכוש אותו גם דרך אתר החברה). להערכתי, משק בית שהחשבון שלו עולה על 500 שקל בחודש (1000 לחשבון דו חודשי), יחזיר במהירות את ההוצאה. משקי בית עם צריכת חשמל צנועה במיוחד אולי ייהנו מהצעצוע – אבל גם החיסכון שישיגו יהיה זניח.
את החישוב כל אחד מוזמן לעשות בעצמו, וזה מה שכל כך חבל: שהמדינה, שיש לה אינטרס עליון – סביבתי, כלכלי ובריאותי – לעודד אותנו לחסוך באנרגיה, ממשיכה לגבות מאיתנו תשלום באמצעות טכנולוגיות שלא השתנו בהרבה מאז שרוטנברג הקים את תחנת הכוח בארם נהריים.