אבל זו אגדה שמתרחשת באמת, בעצם הרגעים הללו. סיפור שהיה יכול להיות משעשע אלמלא היה כל כך שערורייתי. כבר שנים מתמודדים אנשי סביבה וחברה בכל העולם עם תביעות הפחדה (SLAPP) שמוגשות על ידי תאגידים דורסניים במטרה להעיף את הנודניקים מהדרך. אצלנו נקבע השבוע חידוש בענף המשפטי הנלוז הזה: התובעת היא המדינה.
בית המשפט אמר את דברו
זה, על קצה המזלג, סיפור המעשה: יואב איגרא, הבעלים של מלון "הרודס" היוקרתי באילת, רקם תוכנית להקים מלון ענק בעמק ססגון שבבקעת תמנע. למעשה, זה הרבה יותר ממלון: אולם כנסים, נהר מלאכותי, כמה מתחמי מלונאות ועוד כהנה וכהנה אטרקציות מפוארות.
התוכנית אושרה ב-2006. רק לאחר שאושרה, נדהמה קבוצת תושבים מקיבוצי הערבה הדרומית לגלות שהעמק הבראשיתי שמשתרע ליד ביתם עומד להפוך למפלצת תיירות עצומת מימדים. הם יצאו למאבק, ופנו לעזרת "אדם, טבע ודין". משפטני אט"ד בחנו את התוכנית שאושרה, וגילו בה אי סדרים ותקלות מכאן ועד תמנע. במהלך 2008 הם הגישו עתירה מנהלית בדרישה לבטל את התוכנית ולהכריז עליה כלא חוקית.
התפנית הדרמטית בעלילה נרשמה כשבית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את העתירה. השופט ניל הנדל (היום שופט בית המשפט העליון) קיבל את הטענה ש"מדובר בשטח אשר נשמר עד היום כשטח מדברי בתולי של נופי בראשית", ומה שחשוב יותר - הוא פסק כי התוכנית אושרה "תוך פגיעה חמורה בשלטון החוק". השופט שלח את מוסדות התכנון ואת היזם לחזור כמה שלבים לאחור, להכין תוכנית חדשה ולבחון אותה כראוי. הוא אפילו הטיל על המדינה לשלם לאט"ד הוצאות משפט.
התהליך התכנוני נמשך עד היום. ככל שהזמן חולף, עושה רושם שהיזם איבד את החשק לממש את התוכנית. התוכנית הגדולה כנראה לא תעבור, ובתוכנית צנועה יותר ספק אם יש לו עניין. העמק, כנראה, ניצל.
המדינה מעבירה את האחריות
איגרא (אולי) ויתר על חלום המלון, אבל על כספו הוא לא ממהר לוותר. הוא הגיש תביעה נגד המדינה, בטענה שהעיכובים במימוש התוכנית גרמו לו נזקים בשיעור 15 מליון שקל. בפרקליטות מחוז דרום, שקיבלה את התביעה, מצאו דרך נהדרת להתמודד איתה: העבירו אותה לצד ג' - אדם, טבע ודין. הרי התכנית נתקעה בגללם - אז שהם ישלמו.
_מדובר בצעד חסר תקדים. דבר כזה עוד לא היה לנו: תושבים וארגון סביבתי פונים לבית המשפט בטענה שתוכנית שאושרה על ידי המדינה אינה חוקית. בית המשפט קובע שהם צודקים, נוזף במדינה במילים קשות, מאשים אותה בפגיעה בשלטון החוק ושולח אותה להתחיל מהתחלה. ומי, לדעת המדינה, אשם? התושבים והארגון הסביבתי שחשפו את ערוותה.
אדם, טבע ודין פנתה כבר אתמול ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, בבקשה חריגה שיתערב ויבטל את המהלך של פרקליטות מחוז דרום. הרי מעבר לסוגיה המשפטית והכספית הנקודתית, יש כאן השלכות מרחיקות לכת: אזרחים מהשורה וארגוני הסביבה והחברה גם ככה מתקשים להתמודד עם תאגידים ובעלי הון. עבורם, ללכת לבית משפט מול סוללה של עורכי דין מהאלפיון העליון זו הוצאה כבדה שמהווה הימור גדול.
יש כאלה שמשוכנעים בצדקת דרכם ומוכנים להסתכן. אלא שכאן עלול להיווצר מצב חדש: אדם או ארגון שפונים לבית המשפט, זוכים, ולמרות זאת חשופים אחר כך לתביעת עתק בגין הנזק הכלכלי שנגרם לצד השני. אם זה יעבור, המסר יהיה שלאזרח שבכיסו אין מיליונים מוטב לשמור מרחק מבית המשפט ושהדבר האחרון שכדאי לעשות זה לעמוד בדרכם של נדל"ניסטים שמקדמים תוכניות מגלומניות. רק משוגעים או מתאבדים יעזו לפנות לבית המשפט. האם זה מה שהפרקליטות רוצה לעודד? צריך להחזיק אצבעות שהיועמ"ש יוריד את אנשיו במהירות מהעץ המיותר הזה.