ליברמן מפחד מלפיד

בוקר טוב ישראל. מערכת הבחירות החלה בקול תרועה. לא שמעתם? לא ידעתם? תקראו את הלבן בין המילים ועודף המלל האקטואלי. נתניהו, שכילה את כל הטריקים בספר לצורך שחיטת המחאה החברתית, יוצא ביוזמה מרחיקת לכת לחוק חינוך חינם. שותפו הבכיר בקואליציה מנסה לרכב על הגל העכור של שנאת חרדים וערבים, וגם יתר השרים נאחזים איש איש באינטרסים הצרים שלו, פוזלים וקורצים למצביעים הפוטנציאליים, שאולי יביאו אותם לחוף מבטחים פעם נוספת.

זו התמצית. ומכאן הפרטים. בתחילת 1999, ערב הבחירות שהביאו את אהוד ברק ללשכת ראש הממשלה, הפשיר נתניהו את חוק חינוך חינם לגילאי שלוש וארבע. החוק אמנם אושר כבר ב-1984, אבל הוקפא מאז באמצעות חוקי ההסדרים ולמעשה לא הופעל כלל. ערב הבחירות, שהיו, כמה מפתיע, בחירות חברתיות למחצה (זוכרים? 300,000 מובטלים? צמיחה נמוכה?), שלף ראש הממשלה נתניהו את הקלף שלא ניצח, חוק חינוך חינם.

והנה חוזר הטריק. ואתם יודעים מה? אני מוכן לבלוע. מחאת הקיץ, שהואשמה בחודשים האחרונים בכל תחלוא ומדווה (בקרוב ברצח ארלוזורוב וגדליה בן אחיקם...), עומדת על סף אחד מגדולי הישגיה: יישום חוק חינוך אוניברסאלי, לגילאי שלוש וארבע. הידיים ידי נתניהו וסער, הקול קולן של דפני ליף וסתיו שפיר ומאות אלפי המוחים.

בנוסף, הצעת המחליטים שמגיעה היום לדיון בממשלה היא, הלכה למעשה, יישום של תביעה אחרת של המוחים: פתיחת תקציב 2012. תזוזות בהיקף של מיליארדים בתוך מסגרת התקציב פירושן מיני-חוק הסדרים חדש, וסדק עמוק בקונספציית התקציב הדו-שנתי. הגרסה של נתניהו לתקציב 2012 נשענת על שני מסדים: חינוך וביטחון. כך, תקציב הביטחון העצום, שהיה אמור לתמוך ביישום המלצות וועדת טרכטנברג הממשלתית, יזכה לתוספות ואת המחיר לחינוך חינם נשלם כולנו בקיצוצים עמוקים בחינוך, בדיור הציבורי, ברווחה, בבריאות ובסביבה.
פרופסור טרכטנברג שנשלח לחזית בעת מצוקה, והמליץ בשם הממשלה להביא את הכסף ממס עשירים וקיצוץ קטן בתקציב הביטחון (שלא לדבר על המלצות יונה-ספיבק להגדיל את מסגרת התקציב לטובת השקעה חברתית), הפך להערה שולית בדיון הממשלתי נוטף האינטרסים.

מה הקשר בין חינוך וצבא?

והנה עוד סימן בדוק לבחירות הממשמשות ובאות: שר החוץ ליברמן, שותפו הבכיר של נתניהו לקואליציה, מבקש להתנות את חינוך החינם ב... שירות צבאי מלא של ההורים. שר החוץ לא למד את מה ששכחו מקימי המדינה הזו מזמן - אחריות המדינה לכלל תושביה ובפרט לילדיה. ההתניה מסתמנת כתגובה מיוזעת לגל האנטי-חרדי ששטף את ארצנו ולמועמדות המתחזקת (בסקרים) של אחד, יאיר לפיד. כן, כן, מי שאמור לעמוד מול אומות העולם בגאון, מתקפל מול סקר אחד בתכנית אקטואליה. בהמשך הז'אנר, עיקור מי ששירת שירות חלקי (לתשומת ליבך, רב"ט ליברמן) וגירוש ילדי ה"משתמטים". על הדרך יורה מפלגת ישראל ביתנו בשעירים לעזאזל הרגילים, הערבים. מי אמר שאין הנאה בפוליטיקה?

ההתמודדות של ממשלת ישראל עם המיני-תקציב של 2012 תקבע את המשך דרכה. שפיכות "דמים" קואליציונית שתותיר את ראש הממשלה חבול, תסמן את ההכרח בבחירות השנה, עוד לפני המחסום הקשה בהרבה, תקציב 2013. בינתיים, הפוליטיקה של השנאה מרימה את ראשה ולנו נותר רק להחיות את המחאה, רגע לפני שנפספס את הרכבת.

>> הטור הקודם שלי: פחות כסף לנו, יותר לשרים
>> על ילדים חרדים מותר לירוק?