לוסי וגורי שוב ביחד, וכולם צריכים להיזהר

ריאיון עם לוסי איוב וגורי אלפי ממוקם על הטווח שבין הופעת סטנדאפ, טיפול זוגי וקומדיה רומנטית. הכימיה ביניהם יוצרת דינמיקה שלפעמים גורמת לי להרגיש מיותרת בשולחן, הם משלימים זה את זה בתדירות גבוהה כל כך עד שלא תמיד ברור מי מביניהם אמר מה. מי חשב שצימוד שהולידו תנאי הקורונה יעבוד ככה. "הכרנו, ושבוע לאחר מכן כבר היינו באוויר", מספר גורי על החיבור המהיר בין השניים בעיצומה של המגיפה לטובת עלייתה לאוויר של "הלילה עם גורי ולוסי", תוכנית האירוח שלהם. "לקחו פה הימור", מוסיפה לוסי. "זה קרה בתקופה של דברים לא שגרתיים. זה שתוך שבוע היינו באוויר לא היה הדבר הכי הזוי בתקופה הזאת".

איך באמת נוצר הקשר ביניכם?
גורי: "אני ראיתי את הפואטרי סלאם של לוסי, ואת סרטוני התאגיד שלה. ואמרתי 'וואו, מי זאת', השתגעתי עליה ממש. לידה של כוכב – מצטער על השימוש בביטוי השחוק – היא דבר נדיר, זה לא קורה הרבה, וכשזה קורה, זה פלא. כריזמה היא בסוף דבר מדיד, מישהו נכנס לחדר, ויש וואו. וללוסי באמת יש את ההילה הזאת, אז ידעתי שאני מאוד רוצה לעבוד איתה".

לוסי: "מאוד הוחמאתי כשפנו אליי. יש רגעים כאלה בקריירה שמסתכלים עליהם בדיעבד, וההצעה לעבוד עם גורי הייתה רגע כזה, זו הייתה התרגשות".

לוסי איוב וגורי אלפי (צילום: שי פרנקו) — לוסי: טוטאל לוק: עמנואל | גורי: אוסף פרטי דידו וזארה | צילום: שי פרנקו

ובכל זאת יש ביניכם פערים של ותק, ניסיון. לא היה חשש מהאופן שבו זה ישפיע על הדינמיקה?
לוסי: "העניין עם גורי הוא שאין את התחושה הזאת של פער. היו לנו המון אורחים וכולם היו עם כזו הערכה כלפיו. למדתי להכיר אותו לא רק דרך העיניים שלי, אלא גם דרך העיניים של אחרים, והוא מגיע בצניעות לכל דבר שהוא עושה".
גורי: "שזה יהיה ברור, הצניעות הזאת באה לשרת מטרה והיא שהתוכנית תהיה טובה. החובה שלי הייתה ללמוד מה לוסי צריכה כדי שהיא תרגיש בנוח, שהיא תפרח, ושזה יעבוד מצוין".
לוסי: "וזה באמת קרה מאוד מהר. היו שלוש תוכניות בשבוע, נפגשנו כל יום".
גורי: "וגם ככה לא היו עוד חיי חברה מעבר לזה".
לוסי: "בעצם היינו קפסולה. אנשים באו עם כפפות, היה אלכוג'ל על השולחן, והאמת, היה ממש כיף".
גורי: "אפילו היה לנו קצת לא נעים שכל העולם היה סגור ואנחנו כל כך נהנים".

והחיבור הזה שאני רואה כאן עכשיו, נבנה תוך כדי?
לוסי: "השיחות הכי אינטימיות ועמוקות שלנו היו מול המצלמה, הכרנו על המסך, וממש גילינו אחד את השנייה".

גורי: "כשזה נגמר התחלנו לשאול את עצמנו אם אנחנו רוצים לעשות עם מה שנוצר בינינו עוד דברים, לא משהו שקרה על הדרך, אלא מתוך בחירה שלנו. 'בלי פאניקה' היא בדיוק הדבר הזה".

בסדרת הדוקו-דרמה-קומדיה שמשודרת בימים אלה בכאן 11, לוסי וגורי יוצאים לחקור אם מדינת ישראל ערוכה לאסונות קולוסאליים אפשריים, ומבהירה לאזרחיה מה צפוי להם ב–2048 אם לא יינקטו בקרוב צעדים משמעותיים. "כשגורי סיפר לי על הרעיון, נדלקתי על זה תוך שנייה", אומרת לוסי. "אין דבר שיותר מעניין אותי בעולם מהנושאים האלה".

גורי: "אני יודע שנקודות החוזקה של לוסי הן הידע הכללי המשוגע שלה והסקרנות הבלתי נגמרת שלה, והיא גם סיפרה לי שהיא הייתה ברעידת אדמה בנפאל ב-2015. ומאז שמעתי את הסיפור הזה עוד 7,000 פעם".

ולי לא היה נעים לדבר איתך על זה שוב, לוסי.
גורי: "השתגעת? זה מוזכר איכשהו בכל פרק. זה גם הסיפור שלה ושל איתי (בעלה של לוסי – א"ו)".
לוסי: "בחתונה שלנו, המנחה של הטקס סיפר על ההיכרות בינינו, ודיבר גם על זה מן הסתם. זו הייתה אבן דרך".
גורי: "בואי נגיד שרעידת האדמה הזאת ממש מצטערת שהיא לא לקחה את לוסי. היא מרגישה שזה הפספוס המקצועי שלה".

אז מה הסיכויים שתהיה רעידת אדמה פה בישראל?
גורי ולוסי עונים באחידות מופתית את התשובה המלחיצה, "100%".

גורי: "כיף איתנו".
לוסי: "יש לך עוד שאלות?".

אוקיי, מה האסון שהכי מפחיד אתכם?
שוב הם עונים בסנכרון, "צפיפות אוכלוסין".

באמת? דווקא זה מכל אסונות הטבע?
גורי: "זה קורה ברגע זה. את לא מרגישה?".

תשמע, בתור רווקה אני עוזרת למנוע את זה.
"אהבתי מאוד, רק שזו בעיה מתמטית אינהרנטית, והיא קורית כאן ועכשיו".

לוסי: "אפשר לראות את זה בדוגמה הכי קטנה. אני עברתי לתל אביב לפני 7 שנים, בשנה-שנתיים הראשונות לקח לי שעה ורבע להגיע לחיפה להורים שלי, ומאז בכל שנה נוספו עוד 7 דקות".
גורי: "וזה רק בכבישים, עכשיו דמייני את אותו התור בבתי חולים, בבתי ספר. דמייני את התור להיקבר".
לוסי: "היינו בבית קברות שנחפר בתוך הר, שלוש קומות, עם מעלית".
גורי: "זה סאבווי של מוות, וזה נראה מדהים. ממוזג, נעים".
לוסי: "וגם היום כבר אין קבר לאחד, קוברים בשניים".

ואם אין לי אחד?
גורי: "מוסיפים לך אחד, זה אחד פלוס אחד. זה מה שנקרא זיווג משמים".

עברנו מלא ביחד

גורי אלפי (45) החל את דרכו המקצועית כנער, לפני כמעט 30 שנה, במועדון הסטנד-אפ "דומינו גרוס". משם המשיך לצמד האייקוני "אסי וגורי" לצד אסי כהן, השתתף בתוכניות סאטירה ("מצב האומה"), הפך לאחד הקומיקאים המצליחים בישראל, לשחקן ("בלקספייס", "הטבח") ולבמאי ("האחיות המוצלחות שלי"). היום, במקביל לעשייה בשלל הערוצים הוא מתרוצץ ברחבי הארץ עם מופע הסטנדאפ שלו.

לוסי איוב (30) התפרסמה לפני כשבע שנים, בזכות קטע ספוקן-וורד שהפך ויראלי. משם המשיכה לתאגיד השידור הציבורי, והשיגה את תפקיד ההנחיה הנחשק לשנת 2019 – האירוויזיון שהתקיים בישראל, אותו הובילה לצד בר רפאלי, ארז טל ואסי עזר. בשנה האחרונה עברה להנחיה בפריים טיים של "רוקדים עם כוכבים" (קשת 12), הוסיפה לרזומה תפקיד משחק בעונה הרביעית של "פאודה", וגם קטפה כמה קמפיינים. "היא מעיפה חשבוניות. כמובן אורגניות, ירוקות", אומר גורי. "אני אוהב עם החוצץ, דף קופי באמצע, אולד סקול".

אחרי האירוויזיון, כולם חיכו לצעד הבא שלך ואת לקחת את הזמן.
גורי: "הערצתי אותך על זה. כולם חשבו איך תממשי את ההון הזה, אבל את לא פדית את הצ'ק, המשכת בדרך שלך. ובסוף כשהגעת לקשת, זה היה בדיוק בזמן הנכון".
לוסי: "האירוויזיון קרה בתמיכה גדולה שלהם אז לא רציתי פשוט לקום וללכת, רציתי לחשוב מה באמת מעניין אותי".
גורי: "ואז היא נעמדה מול המראה ולחשה לעצמה, 'מה גל גדות הייתה עושה עכשיו?'. יש לה גם לוח סיאנס, ואני תמיד אומר לה שאי אפשר לתקשר עם בן אדם חי, אבל היא מנסה".
לוסי: "זה מצחיק שאתה אומר את זה, כי זה כאילו לא מופרך שאני אעשה את זה. כשאני בוחנת את העתיד שלי, לא פעם אני אומרת לעצמי 'כשאני אהיה גדולה אני רוצה להיות גורי אלפי'".
גורי: "אבל כשאני אומר 'אני רוצה להיות לוסי איוב' אז אנשים מסתכלים קצת עקום, אומרים לי, 'אתה לא יכול להתלבש ככה'".

"קשה לו לקבל מחמאות", לוסי ממהרת להסביר את גורי, "אבל באמת, אני חושבת שאתה מצליח לשלב בצורה מדהימה...".

"בין אומנות לחוסר הבנה בכלכלה", גורי ממהר להדוף שוב.

לוסי: "לא, בין אומנות ופריים טיים ומשחק ומשפחה, שכל מי שמכיר אותך יודע שזה נדבך סופר משמעותי בחיים שלך, וכתיבה ובימוי ודוקו והומור. אז כן, כשאני אהיה גדולה אני רוצה להיות גורי אלפי".
גורי: "זה מאוד מחמיא. עכשיו תספרי על הרגעים שהתפוצצת עליי".
לוסי: "הוא גם יכול להיות לא רגיש".
גורי: "אני יכול להיות מאוד נאסטי".
לוסי: "כי הוא מפחד שתצא לו תדמית רכה".
גורי: "אני לא מלאך, אני מאוד אנושי, במיוחד בסיטואציות של לחץ. ואני גם נותן בראש ללוסי, הרבה פעמים שלא בצדק, רק מהסטרס".
לוסי: "נכון, בכלל לא בצדק".
גורי: "טוב, חלק בצדק, וחלק לא. ואז אני תופס את עצמי וחושב, 'למה אתה מאפס אותה, מי שמך?'. לפעמים יוצאת ממני שתלטנות מהמקום של 'אני יודע מה צריך לעשות עכשיו', ואני גם מאוד יעיל. אבל לפעמים יעילות היא מכשול, היא לא נותנת לשום קסם לקרות. אז אני עובד על עצמי".
לוסי: "ומצליח".

לראשונה בשיחה משתררת דממה בשולחן למשך יותר משתי שניות. גורי שובר אותה ופונה ללוסי: "את בוכה? אל תבכי".

לוסי: "לא, אני לא בוכה, גירדתי באף. אני פשוט מרגישה שעברנו מלא ביחד".
גורי: "אז ספרי רגע על רעידת האדמה שחווית, איך זה תפס אותך?".

מה, נוציא עכשיו את כל הג'וס?

לא הכל פשוט במערכת היחסים של לוסי וגורי, אבל גם כשהם מספרים על רגעי מתח או מחלוקת – ברור שהם גם נקרעו מצחוק תוך כדי. "הפרק הכי בעייתי שלנו היה על מזג האוויר", אומר גורי. "החלטנו שסיפור המסגרת יהיה שלוסי היא מנחת מהדורה שמגישה באולפן הממוזג, ואני בשטח. כשכתבנו את זה, זה היה מצחיק, ואז כשצילמנו את זה, אני קיללתי אותך מלא".

לוסי: "כן, קיללת?".
גורי: "כל מה שנכנס בזמן הצילומים, מים, חול, מה שלא היה שם – לא יצא לי מהאוזניים, מהאף, מכל הנקבים שבועות".
לוסי: "זה גם זה שלא צילמנו ביחד, אז לא סבלנו ביחד".
גורי: "בפרק של רעידת האדמה, צילמנו בלילה ואני לא טוב בלילה".
לוסי: "נכון, אין את גורי בלילה".
גורי: "ולוסי מדברת מלא מלא מלא, ובתוך הפנים שלך".
לוסי: "אני הכי בן אדם של בוקר, אבל ברגע שאני עוברת איזושהי שעה מבחינת עייפות, נכנס בי אדרנלין".
גורי: "אני במצב שומר מסך, ברמה שאני לא עושה שום דבר עד לאקשן. אבל לוסי בין הקאט לאקשן הבא, היא מתחילה דיאלוג, הצחקות, ג'אגלינג".
לוסי: "אני נזכרת עכשיו ברגע השבר".

"או, הנה", גורי קופץ על ההזדמנות לספר את מה שקרה. "היא הביאה חברים ואמרה לי שלא הייתי נחמד לחברה שלה, ואני אומר לה, 'השעה 2 בלילה והם לא הולכים'".

לוסי: "לא אמרתי לך שלא היית נחמד".
גורי: "את אמרת לה את המשפט 'בדרך כלל הוא נחמד'".
לוסי: "יכול להיות. אז מה נוציא עכשיו את כל הג'וס?"
גורי: "יאללה, תוציאי כבר, שיהיה לה מעניין. כמה אפשר מחמאות?".
לוסי: "אז בתכלס אתה כעסת עליי שכיף לי, שאני עושה אווירה".
גורי: "לגמרי, זה היה מעצבן".
לוסי: "אני גם ממש זוכרת שהתחברתי לניצבים בלילה הזה".
גורי: "התחברת להכל".

גם אחרי הצילומים החברות ממשיכה?
לוסי: "כן, אני מתייעצת עם גורי על הכל, אני מאוד מעריכה את דעתו המקצועית והאישית".
גורי: "מאוד קל לנו לדבר ולקשקש ולרכל".
לוסי: "בעיקר לרכל".

התייעצת איתו גם על "רוקדים עם כוכבים"?
לוסי: "לא חושבת שהתלבטתי על זה בכלל".
גורי: "אני אמרתי לה לא ללכת על זה".
לוסי: "לא, לא היתה שום התלבטות, זה היה אינסטנט 'יס'. איפה חותמים".
גורי: "שיואב צפיר לא יחשוב שבאמת אמרתי לה לא. זה היה בצחוק!".

ובימים אלו את גם מככבת ב"פאודה".
גורי: "איטס אה ביג ת'ינג".
לוסי: "ה'כן' מאבי וליאור (יששכרוף ורז בהתאמה. יוצרי הסדרה – א"ו), זה היה אחד הרגעים".

איך היה על הסט?
"הצילומים היו חוויה מדהימה, מהנה ומלמדת בטירוף. הגעתי לסט וגיליתי רמת מקצועיות מעוררת השראה ואיתה גם קלילות ואווירה נעימה".

והתגובות?
"אני מקבלת תגובות טובות, הרבה 'ברוכה הבאה'. אנשים מרגישים שהצטרפתי להם לסיפור פתאום. זה גל של אהבה מהקהל וזה פשוט מרגש״.

גורי: "אני רואה אותה ומבסוט. ומקווה שזה לא פטרוני להגיד, אבל אני גם גאה ממש, באמת. יש את החרדה הקטנה הזאת שאתה ממש רוצה שהיא תהיה טובה, ומה אם לא. ואז אני צופה, ובכל סצנה אני צועק למסך 'זה טוב', 'מעולה', 'או! איזה מבט'".

ביקורת מגורי זה חשוב.
לוסי: "שאלתי אותו לפני שהעונה יצאה, 'גורי, אם זה לא טוב, אתה תגיד לי?' והוא אמר, 'מה פתאום, אף אחד לא יגיד לך, כולם ייקחו את זה לקבר, כולל אני'".

גורי: "אני חושב שזה הדבר החברי לעשות. מי הבן אדם הזה שאומר, 'סליחה, אבל בגלל שאני אוהב אותך אני חייב להגיד – היית ממש גרועה, זה לא תפקיד נכון לך'. אל תהיי בקשר עם הבן אדם הזה אף פעם. אין צורך".

יש סיכוי שאתם תשתפו פעולה גם בעולם המשחק?
לוסי: "גורי רצה אותי לסדרה שלו ולא יכולתי כי הייתי בירח דבש".
גורי: "זה יקרה לחלוטין".
לוסי: "זו בכלל לא שאלה".
גורי: "זה מתבקש".
לוסי: "ונראה לי שיהיה כיף שגורי יביים אותי. ויום אחד אני אביים אותו".
גורי: "יופי, כדאי לך. אני מאוד ממושמע כשחקן".

ברקע מתנגן שיר רנדומלי, וגורי אומר פתאום, "אוי, זה השיר שלנו". לוסי מגיבה בהתרגשות ומתחילה לזמזם.

אמיתי?
גורי: "לא".

איך היא מיד זרמה איתך, אה?
"היא לומדת מהר, והיא עוד משתמשת בגאגים שלי עליי. אני מסתכל עליה ואומר לה, 'מה עשית עכשיו?'".

צריך להתחיל מחדש

שניהם נמצאים במערכות יחסים ארוכות עד ארוכות מאוד. היא נישאה לפני שנה לבן זוגה איתי בר, הוא עם אשתו הילה אהרון עוד מהתיכון, קרוב ל-30 שנה. אבל הדינמיקה של לוסי וגורי רחוקה מלאיים על בני הזוג שלהם. "הילה ואיתי מסתדרים באופן מחשיד", אומר גורי. "יש להם גם נושא משותף – להתלונן על הזוגיות שהם נמצאים בה".

לוסי: "ממש. גם עכשיו כשיצאתי, איתי אמר לי, אבל תקבעי איתו, צריך להיפגש".
גורי: "נקבע. האמת ששניהם אנשים מאוד מכילים".
לוסי: "הייתה ביניהם כימיה מיידית".

גורי, לך יש ארבע בנות, אתה בהחלט לא תרמת להתמודדות עם משבר צפיפות האוכלוסין.
גורי: "כן, לוסי אמרה שזה לא פייר".

לוסי: "פעם לא הייתה מודעות לזה, וגם עכשיו אין יותר מדי. בארץ יש קונצנזוס על להביא הרבה ילדים, אבל אני כן מרגישה שיש ציפייה מהדור שלנו לתקן את הדבר הזה".
גורי: "התרבות היא כמו ספינה מאוד גדולה וכדי לסובב אותה לוקח המון זמן, ברמת ה-100 שנה, קל. חוקים לא יהיו, תמריצים לא יהיו, אז מה זה אומר? שב-2048 אנחנו נהיה באזור ה-18 מיליון איש. זה כפול ממה שיש עכשיו".
לוסי: "וכבר היום התשתיות לא מתפקדות, בבני ברק כל יום שישי הביוב עולה על גדותיו, כי באים אנשים מחוץ לעיר ונשארים להתארח, אז זה לא שבבת אחת הכל יסתדר לקראת כמות האוכלוסייה שתהיה כאן".
גורי: "ואין דרך לשנות את זה. צריך להתחיל מחדש או לבנות איזו תוכנית שמטפלת אך ורק בזה. פעם היה משרד שקראו לו 'נציבות הדורות הבאים', שהמטרה שלו הייתה לתכנן קדימה איך תיראה המדינה. וביטלו את זה, אז אין תוכנית. אני לא מהמפרגנים הגדולים אבל כשצריך אז צריך, והיחידי שעשה תוכנית רב שנתית היה ישראל כ"ץ בעניין התחבורה. אבל זה בגלל שהוא היה בתפקיד הרבה שנים, אז הוא יכול היה לעשות משהו ועדיין לקבל את הקרדיט עליו. פוליטיקאים שלא יהיו שם כדי לקצור את התהילה, נדיר מאוד שהם יעשו".
לוסי: "בטח לא כשיש בחירות פעמיים בשנה".
גורי: "הפרט טריוויה המטומטם הזה שאין איך להפריך אותו, שאנחנו נהיה כאן 18 מיליון איש ואנחנו לא ערוכים לזה – זו מכת מוות למדינה, לחינוך, לתרבות, להכל. כל אומת ההייטק הזאת תעשה הגירה שלילית והאנשים שהיינו רוצים שיישארו ויפתחו את המדינה הזאת – יעזבו, והמצב ידרדר ונהפוך למדינת עולם שלישי. ככה זה, אין מקום שמאוכלס יתר על המידה שמצליח גם להיות מפותח".

אתה מודאג לגבי עתיד בנותיך?
"בית שכולו נשים – זה שינה אותי ואת הפרספקטיבה שלי. אני מדבר בגוף נקבה ואני משתין בישיבה וכל מה שצריך. אבל לא, באמת, זה משנה אותך".

לוסי: "אתה מבין נשים".
גורי: "אני מקווה מאוד. קראתי לא מזמן את הספר של אשכול נבו 'גבר נכנס בפרדס', וכל הסיפורים שם הם קצת על מעמד תל-אביבי-שמאלני-בורגני, ואיך כולם מנסים לחפש דרך החוצה מהמדינה. אני נורא מפחד מהרעיון שהבנות שלי יתפזרו לכל העולם ויחיו במקומות אחרים, אני לא אדע מה לעשות עם עצמי. ואני חושב על העתיד – איפה הן יגורו, ממה יתפרנסו ואיך הן יגדלו ילדים. אחת מהן בת 19, זה מעבר לפינה. הפחד הוא אמיתי. והכל קשור להכל, כל מי שמנסה להפריד בין העניין הפלסטיני, הביטחוני, החברתי, האלימות, הדיור – הכל קשור, הכל בצפיפות. השטח הולך ונגמר ואל תגידו לי 'נאכלס את הנגב', זה לא עובד ככה. אני הולך לשירותים, תמצאו פתרון עד שאני חוזר".

אז פתרון לבעיית צפיפות האוכלוסין לא מצאנו, וגם פתרון לסכסוך הערבי-ישראלי אל תצפו למצוא כאן, בטח לא רק בגלל שלוסי ערבייה. "רגע, מה, את ערבייה?", גורי קם לפתע. "למה לא אמרת לי את זה לפני הריאיון? לכי מכאן, אני מרגיש שרומיתי, שמישהו יקרא לחיים אתגר, יש כאן מתחזה".

לוסי: "לא משנה מה אני אעשה בקריירה שלי, זו תמיד תהיה הכותרת, תעברי על כל הכתבות איתי משבע השנים האחרונות, תנסי לייצר גרף של מה עשיתי ולאן הגעתי, ותראי את הכותרות, את לא תמצאי קורלציה בין התוכן לכותרות – הן תמיד יעסקו בנושא אחד".
גורי: "שתדעי לך שבכל פעם שיש אירוע ביטחוני כזה או אחר, אני קודם כל מתקשר ללוסי. כי היא כנראה יודעת. יש לה מידע פנימי".

לוסי צוחקת, וגורי ממשיך והפעם מרצין. "אני לא מבין מה הציפייה של הציבור מאנשים כמו לוסי, מה רוצים לשמוע ממנה. יוצאת חיל האוויר, עשתה צבא פי אלף יותר משמעותי משלי, ועדיין, כל פעם לבקש ממנה לגנות, להביע את דעתה, להגיד כמה היא עשתה כדי לפצות על מי שהיא, זה פשוט ביזיון, זה מביך והלאה, אפשר להתקדם מזה".

לוסי: "הייתה פעם תחקירנית בתוכנית בוקר שרצתה שאעלה לפאנל, ובאמת לא הבנתי בתור מה. אני מהביטחון? בתור מה אני אמורה לעלות ולדבר על מבצע צבאי? שאלתי אותה והיא אמרה לי, 'תביעי את דעתך, תמיד יש לך מה להגיד'".

"אה, הם חשבו שאת לוסי אהריש", אומר גורי ומראה לי איך שמורים אצלו מספרי הטלפון של שתיהן: לוסי אהריש תחת שמה האמיתי, ואילו לוסי איוב בתור "לוסי השנייה".

גורי: "זה משעשע אותי בכל פעם שהיא מתקשרת".
לוסי: "בצבא קראו לי לוסי לא-הריש. זה לא שאני בהתעלמות מהנושא או לא אומרת את דעותיי, אני לא בן אדם א-פוליטי".
גורי: "אי אפשר להיות א-פוליטיים במדינה הזאת".

מצאתם טעות לשון?